מה זה אומר בדיוק "נשים דעתן קלה"?

שואל השאלה:
אהבלות?

שהן פועלות מהרגש וקל לשנות את דעתן והן תמימות

שואל השאלה:
ולמה אומרים "אל תרבה שיחה עם האישה"?

שואל השאלה:
חזל

אל תקשיבי פה לאף אחד
תקראי את זה

קרדיט לאושרה:

הקשר המאמר בתלמוד

ראשית, אתחיל ואומר כי כל אמירה יש ללמוד ולהבין באיזה הקשר היא נאמרה על מנת להבין את משמעותה האמיתית כפי שהיא נאמרה במקור. ייתכן והאמירה 'נשים דעתן קלה' הוצאה מהקשרה, כפי שאת חשה בעצמך בשאלתך מה זה באמת אומר "נשים דעתן קלה"?

אם כן, נשוב ונבחן את המאמר בהקשר בו הוא מובא בתלמוד:

במסכת שבת ל"ג, ע"במסופר על רבי שמעון בר יוחאי שמסתתר ביחד עם בנו בבית המדרש מפני הרומאים הרודפים אותו כאשר אשתו דואגת למזונם. משגברו החיפושים ר' שמעון טוען בפני בנו כי 'נשים דעתן קלה' ולכן הוא חושש שמפני כך אשתו לא תעמוד בלחץ העינויים ותגלה מקום מחבואם. לכן הם מעתיקים את מחבואם למערה על מנת שלא להעמיד אותה בניסיון של עינוים שלא תעמוד בהם ולבסוף תגלה מקום מחבואם.

רבי שמעון משתמש במאמר נשים 'דעתן קלה עליהן' לא במובן של חוסר אינטליגנציה, אלא במובן של כוח סבל, כוח לעמוד מול עינוים. מדוגמה זו ניתן להסיק כי לא תמיד הפירוש המילולי של המאמר הוא הפרוש שאליו התכוון החכם. פעמים רבות אנשים מוציאים מאמרים מהקשרן המקורי ונותנים פרושים חדשים כפי הבנתם וכך התגלגלה האמרה'נשים דעתן קלה' לפרושים כוללים בדבר יכולותיה האינטלקטואלית של הנשים.

הבנתם זה לא מקור המשפט קיצר
אנשים מוציאים משפטים מהיהדות מהקשר
זה לא פעם ראשונה שאני נתקלת בזה
ואני מהצד שמבינה מאוד ביהדות מבינה מראש שזה לא הפירוש

תשובה: ההדרכה שלא להרבות שיחה עם האשה, ואפילו אשתו, אינה בגלל שהאשה אינה יכולה לדבר דברים שאינם של תפלות, אלא דווקא מחמת הקרבה היתירה שהאיש מרגיש כלפי אשתו, [...] הקרבה הגדולה שביניהם מחייבת אותם לשים לב שלא יגיעו לדיבור של איסור או של פגם.

לשון הרע רכילות וכו..
וגם לא להרבות ולדבר כל היום במקום ללמוד תורה

הכוונה שקל לשכנע אותן. כלומר לשנות להן את הדעה.

אני ראיתי באחד הפרושים על מסכת אבות "אל תרבה שיחה עם האישה"-אין הכוונה ממש לא להרבות שיחה עם האישה וכל שכן עם אשתו שהרי שיחה עם האישה חשובה מאוד ונצרכת אלא אל תרבה לבזבז סתם זמן כלומר הזמן מאוד חשוב..

נדמה לי יותר קלות לשיכנוע כאילו