פריקה, תודה למי שנכנס

יש לי ולאחותי יומולדת אז ההורים שלי קבעו לנו במסעדה (למרות שהם שאלו אותי אם אני רוצה לעשות יומולדת במסעדה ועניתי שלא)
אז התארגנתי וזה אבל כששמעתי את אמא שלי אומרת לדודה שלי שהיומולדת שלי ושל אחותי זה תירוץ ללכת למסעדה ,אז זה ממש הוריד לי את הרצון ללכת איתם (בגלל שהם בקושי מקבלים אותי בבית בגלל שאני מתלבשת פחות צנוע, וגם הם בקושי מדברים איתי על המצב שלי, ואיך אני מרגישה ,אבל רק ביומולדת הם נזכרים שאני קיימת ?!) בכל זאת נסעתי עם המשפחה.. ואז באמצע הנסיעה אמא שלי התקשרה לאבא שלי ואמרה שהיא לא רוצה לקחת ילדה כזאת (אני) שעושה פרצופים ובוכה שהיא לא רוצה לבוא (לא עשיתי פרצופים ולא בכיתי רק הסתרתי פרצוף ממנה כדי שלא תראה את הביאוס שעל הפנים שלי כי אני לא רוצה רק לאכזב את ההורים שלי) ואז שאלתי אותה למה היא פשוט לא אמרה לי לא לבוא, אם היא כל כך לא רוצה שאני אבוא ואז התחילה מריבה קטנה
ובסוף ביקשתי ממנה להוריד אותי בתחנה כלשהי והיא הורידה אותי .. עכשיו אני באוטובוס בדרך לבית ..
היום הכי מבאס שהיה לי, איך ממשיכים?