84 תשובות
כן
אני בגיל 18 הערצתי פליט ריאליטי במשך שנה מהאח הגדול ועד היום אני מבינה עד כמה הייתי מפגרת
אנונימית
באופן כללי אף פעם לא הבנתי את העניין של הערצה
למה מגיע לאנשים האלה הערצה? כי הם עשו שיר טוב? כי הם מוכרים? כי רואים אותם בטלויזיה בערך כל יום?
אז זהו...
שאני לא מכיר אותם אישית!
חוץ מלראות אותם דרך המסך לא ראיתי אותם במציאות
וגם אם יצא לי הפגש איתם במפגש מעריצים זה היי סלפי ביי כדי להיות נחמד

אני לא מאמין בהערצה לאנשים שלא עשו משהו באמת משמעותי כדי להיות ראויים להערצה
שואל השאלה:
הם ממש מוכשרים
אוהבת אותם מאוד
אנונימית
אבל למה העובדה שהם מוכשרים זה עילה להעריץ אותם?!
אני יגיד לך את מי אני מעריץ?
את אמא שלי שקמה כל בוקר בחמש וחוזרת בשש בערב כדי להביא לנו אוכל
את אבא שלי שדואג לקחת אותנו לכל מקום שצריך. גם אם זה לא מסתדר לו
אני מעריץ את סבתא שלי שמתמודדת עם מחלה קשה לא כי היא רוצה להשאר פה, אלא כדי שאנחנו לא נשאר בלעדיה

דברים כאלה אני מעריץ. זמרים אני מחבב. למה לי להעריץ זמר שעשה שיר טוב? סבבה אני אוהב את השיר והכל אבל להעריץ?! לא חושב...
שואל השאלה:
כי הם עושים לי טוב כשאני מקשיבה לשירים שלהם
אנונימית
גם כשאני הולך למסעדה ואוכל אוכל טעים זה עושה לי טוב
אז אני יעריץ את הטבח?!
להעריץ מישהו זה נכון אם הוא השראה ודוגמה בשבילך אם הוא עשה משהו שנכון להעריץ אותו על כך
אז נכון אולי לאהוב מאוד ולהעריך את המוזיקה של אותה להקה ולא להעריץ
אבל בכל מקרה זו בחירה שלך אם ההחלטה שלך להעריץ זה לא אמור לעניין אף אחד :)
זה תלוי בגלל מה
סתם זמר כי הוא חתיך או משהו? כן
מישהו שבאמת עושה דברים שעוזרים לאנשים אחרים (לא עולה לי דוגמאות אבל נגיד זמר או שחקן שתורם המון כסף לעמותות של חולי סרטן ונכים וכאלה) לא
לא
אני בת 23 ומעריצה להקות ולדעתי זה סבבה וכיף כל עוד זה לא הופך לאובססיה לא בריאה או שאת סוגדת לחברי הלהקות האלה כאילו הם אלוהים ואז זה כבר ילדותי ופחות סבבה
לא.. לא חושבת. אני חושבת שלהעריץ דמויות כמו אנה זק ונועה קירל זה כן ילדותי, כי אף אחד לא מכיר את האופי שלהן. אני חושבת שלהעריץ אנשים כי הם יפים זה ילדותי. אבל אם את מעריצה מישהו בגלל שהוא מאוד מוכשר כיום והוא התחיל מאפס, זה לא ילדותי. את מעריצה בן אדם על הדרך שעבר שלא מובנת מאילו ואנשים כאלו נותנים השראה. כמו וולט דיסני, כמו פרדי מרקורי.. אנשים עם עבר ודרך מעוררי השראה. אז לא, זה לא תמיד ילדותי.
שואל השאלה:
באמת שנותנים המון המון השראה
ואני ממש אוהבת
אבל כל המשפחה שלי אומרת שאני חופרת ומגזימה אז לא נעים לי
אנונימית
לא
זה בולשיט להגיד שאם אני מעריצה משהו זה הופך אותי לילדותית

מה? אם אני בת 30 כל מה שאני אמורה לאהוב זה מיסים? לא הבנתי

אין בעיה בלהעריץ משהו או מישהו
כל עוד זה לא עובר את הגבולות כמובן

זה קרינג' לחשוב שזאת בעיה
אני אוהבת משהו
ולאף אחד לא אמור לשנות
לא
לא זה זכותם להעריץ מה שרוצים
שואל השאלה:
^^ כולם אומרים לי שאני חייבת להתבגר ולהפסיק להתעסק בשטויות כאלה
אני יכולה לדבר שעות על הלהקות שאני אוהבת
אנונימית
זוהי לגמרי זכותך. כל עוד זה עושה לך טוב זה לא עניין של אף אחד. זה לא מעניין מה אנשים אחרים חושבים על זה :)
לא
אנינימי
למה רק אם קייפופ אז כן.. מה-
לא כל הקייפופ סטאן מכורים וסוגדים לזה
אני גם יכולה להגיד שאני מכירה מעריצות של וואן דרייקשן שהם משוגעות עליהם ברמה "מוגזמת" אבל זה לא כולם אז מה הקטע להכליל
ולא זה לא ילדותי, אם זה לא עובר את הגבולות. וכמובן שלא מעריצים מישהו/י רק בגלל שהוא יפה
אנונימית
אתם יודעים שיש דבר כזה להקות שהם לא קייפופ ואנשים עדיין מעריצים אותם ברמה מוגזמת .. נכון ?
ולשאלה : לא . למרות שלדעתי אפשר " להעריך " בן אדם ולא " להעריץ "
eom
כן. לא תראי כמעט אף אחד מבוגר עם פוסטרים של זמרים בחדר ושצורח בהיסטריה כשהוא שומע שם כמו "ג'סטין ביבר"
אני אישית לא מעריץ אבל מי שמעריץ להקה זה לא אומר שהוא ילדותי. יש כאלה שמתנהגים ילדותי. לא כל מי שמעריץ הוא ילדותי..
לא נראלי, הרבה מעריצים כל מיני אנשים מפורסמים שנותנים להם השראה לכל מיני דברים בחיים.
אני מעריץ שני סולאנים של שני להקות רוק ומטאל. ג'ון קופר טיל לינדמן. פשוט כי אני אוהב את השירים שלהם.
אבל בסופו של דבר לא נראלי שזה ילדותי
לדעתי זה לא ילדותי. הערצה היא הרבה מעבר "וואי איזה יפה הוא באלי להתחתן איתו".
הערצה היא דרך לבטא את המשמעות הרבה שאותם מפורסמים נותנים לאנשים שהם מצליחים להשפיע עליהם.
המון אנשים מעריצים שחקנים, לדוגמה, כי הם הצליחו במשחק שלהם להוציא אותם מהחיים האפורים שלהם ולעודד אותם.

הערצה היא לא ילדותית בכלל, פשוט צריך לשים לב מתי היא נהיית קיצונית- ואז זה לא ילדותי אלא פשוט מזיק.
מסכים, יש הבדל בין להעריך תוכן לבין להפוך את האיש לאתה
^^name is inigo אהבתי את מה שרשמת
^ תודה לך:)
לא ילדותי בכלל
שומר ראש - מעריצים אותם כי הם עושים עבודה קשה , והם יכולים לעזור לך אישית למרות שאתה לא מכיר אותם.
וזה לא מביך! תעשי מה שאת רוצה ודי לצאת על קייפופ בחייאת גם בלי קשר לא כל המעריצים אובססיבים וזה לא בעיה שהם אובססיבים תנסו באמת לשמוע קייפופ ואז תשפטו
תקשיבי
יש כאלה שמרגישים שכן
אבל אני לא רואה מה הבעיה לאהוב ולהעריך בן אדם
ממתי לאהוב ולקחת השראה ממישהו זה ניהיה משהו רע?
היום יש קטע שאנשים מסתכלים עליך עם ראש נטוי כי זה לא יגניב בשבילם
בואו נגיד שזה לא אנשים שהייתי לוקחת מהם השראה
לדוגמא מילי בובי בראון שמרצה באו"ם מאז גיל פריקינג 12 על זכויות ילדים ונגד שיימינג ברשתות
מה הבעיה לקחת מזה השראה? להעריך אותה? לאהןב אותה?
להעריך את זה שהיא במשך שנים עשתה אודישנים ולא התקבלה עד שהצליח לה והיא ניהייתה פופולרית בגיל 11, כן להעריך את זה שילדה בת 11 לא מוותרת לעצמה וממשיכה בדרך שלה למרות שעשו עליה חרמות
לואי טומלינסון
אמא שלו ואחותו מתו והוא עדיין מחייך בלי הפסקה ובשירים שלו הוא מעצים את כולם, מה הבעיה להעריך אותו? להגיד וואו הוא עבר כל כך הרבה והוא עדיין מחייך וממשיך לכתוב שירים ומופיע בשבילנו וכל כך אוהב את הקהל שלו אז כנראה שגם אני יכולה לעבור קשיים
הם אנשים מוכשרים שעובדים קשה על המקומות שלהם והם ראויים להערכה
אני בת 20 ואני מעריצה את קווין ואת טיילור סוויפט
אף פעם לא פגשתי את טיילור
ופרדי בכלל מת

אז לא יודעת אם זה ילדותי או לא , אבל אני אוהבת את זה
יש הבדל בין להעריץ זמר שאת מכירה שיר אחד שלו ואוהבת כי הוא חתיך
לבין להעריץ נגיד זמרת, שגם כותבת שירים שאת מאוד מתחברת אליהם ועושים לך טוב, את גם נהנית לשמוע את הקול שלה, את אוהבת את הגישה שלה, את הדברים שהיא עושה, ואת מה שהיא פועלת בשבילו, זה לא אותו הדבר.
לפרוטוקול למעלה התכוונתי לטיילור סוויפט אבל זה לגיטימי לכל מי שזה נכון לגביו
מה הקטע של הירידות על קייפופ ואריאנה גרנדה או וואן דיירקשיין? אני לא מעריצה אף אחד מהם, אבל למה זה לא בסדר להעריך את העבודה המטורפת שהם עושים, או לפחות לכבד את מי שכן?

אז כשזה נוגע לאמנים שאתם לא אוהבים הערצה היא ילדותית, אבל לרדת על אנשים ששואבים השראה מאותם אמנים- לאא, זה לא ילדותי בכלל.
^אם את מתכוונת אליי - לא ירדתי עליהם (על וואן דרייקשן)
נתתי דוגמא למעריצות שלהם *שאני מכירה
אנונימית
זה שהרבה אוהבים את וואן דיירקשן אריאנה או ביטיאס לא אומר שזה ילדותי
פשוט לכולם יש שירים טרנדים והרבה הכירו ומעריצים אותם בעקבות זה
חבורה של נסיכים באמת לא רואה סיבה למה לא להעריץ אותם
אנונימית
מה הבעיה בקווין?
סתם סתם
אבל תלוי
הכרתי ילדה בת 11 בטיקטוק "אוהבת" את קווין
והיא אומרת
"פרדי מרקורי חיים שלי בלב"
וזה פשוט מציק לי לשמוע את זה
מאוד תלוי על בסיס מה
לא, ממש לא
בעיניי זה הדבר הכי כיף ויפה להתלהב כל פעם כשאתה רואה זמר/כל מפורסם אחר שאתה ממש אוהב בין אם זה במסך ובין אם זה במציאות.
כמובן לא בהקצנה על כל מילה שנייה שיוצאת לו מהפה, אבל בגדול ממש לא
לא בכלל לא
יש הרבה מבוגרים שמעריצים להקות במשך שנים מאז שהם צעירים
זה לא ילדותי בכלל
אז תעריצי אותם, זו לא התנהגות ילדותית
אני אגיד את האמת
בדיוק שמעתי קווין שנכנסתי לסטיפס והרגשתי שזה קשור אליי
להעריץ אנשים אפשר בכל גיל
יש סיבה ללמה אנשים מעריצים להקות ומפורסמים, הם עשו דרך קשה כדי להגיע לאן שהם.
יש אנשים שגם מעריצים אנשים מסויימים בגלל שהם מזדהים איתם באיזה שהוא מקום, כמו שאנשים מזדהים עם שיר מסויים ואוהבים אותו בגלל שהם יכולים להזדהות עם האמירה/מסר שיש בו.
זה גם לא חייב להיות דווקא מוזיקאי, מפורסם גם יכול להיות ספורטאי שלמשהו הוא מודל להערצה ולחיקוי
שואל השאלה:
חחח לא הכל קשור לקווין
אנונימית
אני מאוהבת בבלאקפינק וזו לא התנהגות ילדותית
כן לדעתי.
שואל השאלה:
האמת שאני מרגישה שיש ציפייה כזאת מצד האנשים להפסיק לאהוב דברים מסוימים בגיל מסוים. למשל להתחיל לראות סדרות למבוגרים ולא דברים מצוירים
או לא להתלהב כשיוצא אלבום חדש של להקה
אנונימית
קווין לשלטון
התחיל וי אר דה צמפיונס,סימן?
שואל השאלה:
נראה לי המשפחה שלי אבל אולי זה בגלל שאני באמת אובססיבית
אנונימית
לזאת שבהתחלה שאמרה


"לא
אני בת 23 ומעריצה להקות ולדעתי זה סבבה וכיף כל עוד זה לא הופך לאובססיה לא בריאה או שאת סוגדת לחברי הלהקות האלה כאילו הם אלוהים ואז זה כבר ילדותי ופחות סבבה "



לרקוד לשירים של קווין בזמן שאני חולה ולצרוח שירים שלהם ולבכות כי לא שמעתי אותם כל היום
ולבכות כי ראיתי תמונה שלהם מחייכים
ולשמוע אותם בכל מקום אפשרי
וכן אני סוגדת לכל חברי הלהקה,אני ילדותית??
לא.
מה קשור דיי אמאלה
אין לי כוח לשאלות פה
וואי כל הילדים פה מתעצבנים כל כך
יש גבול לכמה אפשר להעריץ..
לעבוד נונסטופ על עמוד מעריצים ולבזבז המון כסף על הופעה פעם בחודש של זמר וממש להיות אובססיבית ולדבר רק על זה ולהעלב אם מישהו אומר "אני לא אוהב את הזמר הזה" כן זה ילדותי.
ואני מכירה ילדים כאלה.
צריך לדעת מתי זה קיצוני מדי, גפ אני מעריצה את טיילור סוויפט וקונה צארמים שלה לא מעבר.
לדכתי זה בסדר
אנונימית
לא. תעריצו את מי שאתם רוצים, כל עוד זה לא מוביל אתכם למעשים קיצוניים.
כן
כן, יש לזה גבול ויש לזה גיל, כי לרוב אתה מביט על עצמך ממבט לאחור אומר לעצמך "וואו באמת הייתי כזה פתטי?"
תתעלמי מהאנשים פה, להעריץ/להעריך זה דבר נורמטיבי לחלוטין. גם בני 50ֶ מעריצים זמרים שחקנים וכו זה שהם לא מודים בזה זה כבר משהו אחר, הם עדיין עושים פעולת הערצה.
להעריך זה גם לקחת השראה,
אם את מעריכה בגלל המראה נטו זה לא ילדותי אבל זה כן מטומטם, אבל להעריך על המוזיקה והדרך שלהם ועל האופי ומה שגם בפנים זה מדהים (כמובן שגם מראה חיצוני כלול אבל שלא יהיה הדבר היחיד בהערכה)
נורמלי לטוס ולנסוע להופעות, זה חלק מההנאה בחיים, לגיטימי לדבר עליהם הרבה, זה נקרא לאהוב.
מאחלת לכולם ככה❤
כאחת שמעריצה איזה 11 להקות ושומעת מלא זמרים, זה לא ילדותי. אם כבר זה אולי הדבר שבזכותו אני לא ילדותית יותר.
פליז תראו את השאלה האחרונה שלי
אני בת 14 ומעריצה של וואן די .
אין בזה שום דבר ילדותי
מה פתאום..
אני לא חושבת שיש לזה גיל..
מה הקשר בין לאם אני אוהבת להקה לבין הבגרות שלי?
להעריץ כן, לאהוב לא
אין סיבה להעריץ מישהו בגלל המוזיקה שלו ולא בגלל מי שהוא
ברור שיש סיבה,
אמא שלי מעריצה את קווין ולא מכירה את כולם בלהקה
אבל היא אוהבת אותם ואנחנו נהנות מהדירים שלהם ביחד
אבל אני
מעריצה אותם בגלל מי שהם ובגלל המוזיקה שלהם.
חח... להעריץ זה לכל הגיליים תבינו ילדים... שירה שטיינבוך מעריצה את סטיב ג'ובס והיא בת איזה 40... חח להעריץ/לאהוב/איך שלא תקראו לזה לא קשור לגיל... זה ליטרלי לכל גיל... אין הגבלת גיל לזה זה משהו טבעי לגמרי ואין מה להתבייש מזה... ההפך, זה הדבר האחרון שצריך להתבייש ממנו
שואל השאלה:
^^^ את בת 14
לא אומרת בקטע רע, אבל בגיל הזה אנשים עוד רואים את זה כמשהו לגיטימי
אנונימית
שואל השאלה:
לא את אני מדברת על המעריצה של וואן דיירקשן
אנונימית
אה הבנתי
לא
כל דבר כזה של הערצת אמן משרתת מטרה וצורך רגשי עמוק. לכל אחד קצב משלו וצרכים משלו ואין לזה גיל מסוים. אם אני משלמת על הכרטיס. מה זה עניינו של מישהו בת כמה אני?! באתי להנות!
שאלה יותר טובה היא למי אכפת? אני "מעריצה" את mcr כי אני אוהבת אותם, אני אוהבת לראות ראיונות שלהם, סרטונים שלהם, להקשיב להם, יש לי פוסטרים שלהם, הגיטריסט שלהם הוא התמונת פרופיל שלי, למי זה מפריע? הם משמחים אותי, למה לקרוא למשהו שמשמח מישהו "ילדותי ושטותי"? למי אכפת?
שלא תטעו, גם מבוגרים מעריצים.. פשוט אצל הנורמלים שבהם ההערצה מתבטאת אחרת ובצורות פחות ילדותיות.
זה בסדר גמור להעריץ גם בגילים מאוחרים, פשוט כמו כל דבר בחיים:
"דע את עצמך, והכל במידה".

לא צריך להיות קיצוניים...
לצערנו בני אדם (מבוגרים וילדים כאחד) שוכחים זאת.
זה לאו דווקא בתחום המוזיקה...
יש גם מעריצים בתחומי הדת, הפוליטיקה ואומנויות שונות...
אז לסיכום
1.אני יודעת שאני אובססית ולא צריך להגיד לי שהאובססיה לא בריאה
כיאילו חושבים שאני לא יודעת שאני אובססבית
2.שכל אחד יעשה מה הוא רוצה
ויש לי עוד משהו להדגיש

אני אובססבית לקווין מאוד ולא מפסיקה לדבר עליהם
לשמוע אותם
להסתכל על תמונות שלהם
לבכות בגללם
ועוד
אני אובססבית ואני מודה בזה,וכן זה קיצוני מאוד
ושוב פעם
אני סוגדת לחברי הלהקה,הם האנשים המועדפים עלי ואני לא יכולה להעביר יום מבלי לשמוע שירים שלהם,
זה לא הופך אותי לילדותיות
אף אחד לא יגיד לי אם אני ילדותית
אף אחד לא יגיד לי
כי לכל אחד יש זכות לכבוד.
לא ממש לא נגיד אמא שלי הולכת להופעה של הלהקה האהובה עליה שמגיע לארץ סוף סוף עם כמה חברות שלה והיא בת כמעט שלושים זה הכי בסדר והגיוני לאהוב מישהו מפורסם ככה
לט