קוראות וקוראי ספרים, האם אתן/ם מסכימות/מסכימים איתי?

אני קוראת ספרים רומנטיים. הבחנתי בכך שרוב ספרי הרומנטיקה העכשוויים שונים מאלו של פעם - הרבה יותר רדודים. אני לא רואה עומק. רק גברי אלפא ובחורים רעים ועשירים שמכים בחורים שמעצבנים אותם עם איזו הערה אבל לא מוכנים בשום פנים ואופן לגעת בבחורה שלא רוצה בזאת. אין לי בעיה עם חלק מהתיאורים, חלקם מדליקים אותי. אבל בספרים הרומנטיים של היום אין עומק מעבר לזה. אני לא רואה למה הדמויות מתאהבות, לא מבינה את ההיכרות ביניהן. רוב הספרים הם מנקודת מבטה של האישה וממש ניתן לראות איך היא מתאהבת בעיקר מהמראה של הבחור. זה פשוט הרס לי את הרומנטיקה. מה דעתכן/ם?