אתם מסכימים שאמני קייפופ משקיעים הכי הרבה יותר מרוב הזמרים האחרים?

לא

הם משקיעים מאוד אבל יש גם זמרים לא של קייפופ שמשקיעים כמוהם

שואל השאלה:
מה מצחיק כל כך?

ממש לא, בשום צורה

אולי, אבל לרוב הם עושים את מה שמנהלי הלהקה אומרים להם לעשות. הם לא אחראיים על תהליכי היצירה. כשאני מקשיבה למוזיקה אני אוהבת לדעת שהזמר כותב על בסיס החוויה שלו.

שואל השאלה:
כן זה ידוע שיש הרבה מעורבות של מנהלי להקות, למרות שיש כאלה עם יותר חופש יצירתי. לא כולם, אבל יש

מצטער לאכזב וזה תקף לגבי כל סוג מוזיקה שהיא מיינסטרים ובחברת הפקה.
כל שיר קייפופ שאת שומעת אם תלכי לדף שלו בוויקיפדיה את תראי עוד 50 איש שעבדו על השיר.
האמנים עצמם הם יותר בובה על חוט של החברה ורוב הפעמים לא באמת מעורבים בדרך כלשהי ביצירה של השיר מלבד השירה והריקודים.
כמובן שיש יוצאי דופן אבל זו מרבית התעשייה ואין מה לעשות.
אז לא אין פה מקרה של יותר השקעה.
הדבר היחיד שאולי יש בו יותר השקעה אלו הקליפים, הריקודים, (שאם אתם שואלים אותי זה בתכלס כמעט הדבר היחיד שמבדיל קייפופ מהמקבילים בחו"ל),והכמות העצומה של פרסום.
וגם אז מי שאחראי על הדברים האלה אלו אנשים מאחורי הקלעים ולא האמנים עצמם

שואל השאלה:
יש אמנים שעושים המון!! והם אלה שמבצעים
שירה וריקודים זה המון!! זה לא משהו קל

לכל האלה שאומרים שהם לא עושים כלום אז מה עם סטריי קידס הם כותבים את שירים שלהם ולפעמים עושים את את הריקודים שלהם יש להם חופש יצירתי למרות המנהלים והכל

לא מסכימה עם השאלה מאותן סיבות שנאמרו למעלה

אני לא חושבת שעבודה קשה היא בהכרח בעלת ערך ומשמעות גדולים יותר, הרי מה שווה יצירת אמנות שמטרתה היא לרצות את הקהל ולהרוויח כסף? שזו בדיוק המטרה של חברות הבידור המסחריות ששולטות בז'אנר ובמוזיקת המיינסטרים המערבית המודרנית.
אני לא שופטת אמני קייפופ ומעריצים, הם לרוב נראים כמו אנשים מאוד מקסימים, ואני לא מערערת בשום אופן על הסיבות שבגללן אתם מתחברים לאותה המוזיקה, ובכל זאת- לא הייתי מגדירה עבודה קשה והשקעה כמדד יחיד וסופי לתוצר אמנותי או לאיכות. אני מאמינה שמה שנותן לאמנות את הערך שלה היא הערכים והרעיונות העומדים מאחוריה. כסף ופרסום הם לא ערכים שאני מתחברת אליהם, לכן אני אתקשה להקשיב למוזיקה מסוג שנבנה על הערכים האלה במידה מאוד גדולה. כמובן שלצד הכסף והפרסום עומדים גם ערכים כמו עבודה קשה, תשוקה, אסתטיקה וסגנון שמוצגים בעיקר על ידי האיידולים(?) וכאן נשאלת השאלה "מדוע את מקשיבה למוזיקה הזאת?" סביר להניח שזה בגלל שכמה מהערכים והרעיונות שהלהקה מציגה מוצאים חן בעיניך ואת מזדהה איתם או שהם נוגעים בך באופן מסויים.
כאשר אני צופה בקליפ של bts ביוטיוב, לצורך הדגמה, אני יודעת שהרעיונות המרכזיים מאחורי המילים, המנגינה, הריקוד, האסתטיקה... הם כולם תוצאתם של ניסיונות של חברות בידור מסחריות להרוויח עוד כסף. האנשים שאני רואה על המסך הם רק פרזנטורים. אני מודעת לכך שהם השקיעו הרבה, ואני בטוחה שחלק לא מועט מהם גם מאוד אוהב את מה שהוא עושה, אבל אני גם יודעת שהם עובדים כל כך קשה על ריקוד מסויים כי ככה הורו להם לרקוד, והם משתפים עם זה פעולה. הם לא מציגים רעיונות "אנושיים" או ערכים שהם מביאים מתוך עצמם, הם מציגים רעיונות שהגוף הממונה עליהם אמר להם להציג על בסיס אופנות חולפות ושביעות רצונו של הקהל. זו הסיבה שאני לא מקשיבה לקייפופ מעבר לכך שאני גם לא מתחברת לסגנון המוזיקלי והאסתטי. שוב, אני עדיין מאוד מעריכה את הזמרים על כישרונם, העבודה הקשה שלהם ועל האדיבות שלהם כלפי מעריצים, אין לי שום דבר נגדם. אני בטוחה שהסיבה שבגללם את אוהבת אותם היא מוצדקת, הרגשות שלך הם לא משהו שאני יכולה להתווכח עליו.

שואל השאלה:
כן יש דוגמאות?