4 תשובות
אני האחד אחוז זה שאין לה אקסים, לא היה לי חבר בכלל, וזה לא קשור ללשרוד מערכת יחסים ראשונה, אם יש מספיק אהבה ורצון להחזיק אותה זה יקרה שאפילו אותו זוג יתחתן, ויש מלא זוגות שהתחתנו עם האהבה הראשונה שלהם
זה לא תמיד קשור ללהחזיק זוגיות
לפעמים זה פשוט לא מתאים או לא עובד אז נפרדים
לא בקטע של להכליל או משהו, אבל אם תשים לב
אצל הדתיים זה קורה הרבה פחות.
פשוט העולם הפך את זה לדבר כל כך קז'ואלי שבא והולך, ואף אחד לא מייחס לזה יותר מדי חשיבות.
עזוב את זה שילדים בני 11 כבר עם "חברה"
אנשים נכנסים לזוגיות לא בשלים. רוב האנשים פשוט רוצים לסמן וי כי החברה הכתיבה את מסלול החיים שלנו בית ספר, אוניברסיטה, זוגיות, חתונה, ילדים...
לא יודעת אם שמת לב אבל הרבה אנשים גם מכריחים את עצמם להירשם לתואר כשהם לא בטוחים שהם רוצים תואר, או ללכת לצבא/אוניברסיטה כשהם יודעים שמיליון ואחת סיבות בלב לא מתאימות לשם בתכלס וגם להיכנס לזוגיות שהם לא שלמים איתה. אחכ שואלים את עצמם איך לעזאזל הגעתי למקום הזה...

זוגיות, עבודה, חתונה, לימודים, כל דבר שאתה נכנס אליו בשביל החוויה בלבד או מתוך האילוץ החברתי משפיע בסופו של דבר על ההחלטות הגרועות שאתה מקבל ועל מספר האקסים שלך, וגם על הבחירות שלך מלכתחילה איזה תואר, איזה עבודה, או איזה בת זוג לבחור. הולכים על מה שיש או ההזדמנות הראשונה/ ההצעה הזוגית הראשונה בפתח כי יאללה, לא חושבים באמת מה טוב לי. רק שהחברה תהיה מרוצה. רק להרשים את החברים ולהיות סטטוס מהלך.

אני מכירה מלא אנשים שזרמו עם המסלול כי "ככה" והם לא מאושרים במקום שהם חיים בו. הרבה אנשים בזוגיות שנתנו "צ'אנס" לאחד/אחת מתוך כל הדגים בים אבל היא לא הצליחה לתפוס אותם ברשת, ובדיעבד ממשיכים לסבול את הקשר העיקר כדי שאחרים ירגישו טוב עם עצמם וההורים שלהם יהיו מבסוטים.