מה הייתם עושים אם הייתם רואים בן משפחה שקורס והחיים שלו רק מדרדרים?

תלוי מאוד.
במשפחה שלי (המורחבת, לא רק הגרעינית) יש שני עקרונות מנחים.
1-עצמאות.
2-חינוך.
כלומר, אצל הרבה מאוד מאיתנו העצמאות היא מהותית, ואף אחד לא רוצה שמישהו יתערב לו בעניינים.
בגלל זה זה תלוי, אני לא אתערב למישהו בעניינים אם הוא לא רוצה או מבקש.

מנסה לעזור ולעשות מה שאפשר

מתפללת עליו, ומנסה לקבל על עצמי קבלות לרפואתו, ואני מקווה שאף אחד לא יצטרך לראות את זה ושכולנו נהיה בריאים ושלמים עד 120, (וכמובן גם שנחזור בתשובה, ולא רק מתי שמישהו חולה), לילה טוב:)
עריכה: וברור שלעזור לו, זה לא ניתן לויכוח אפילו.

מתערבת בעצמי ומגייסת קרובי משפחה שיעזרו לו להתעורר על עצמו! מציעה טעםולצרגשי או פסיכולוגי שיקומימשיעזרו לו להאמין בעצמו ולתפוס כיוון טוב