28 תשובות
מבינה אותך נעצתי
שאלה קשה. מי יודע מי
שואל השאלה:
אוף זה ככ מייאש ואני מפחדת שמישהו שאני מכירה יזהה אותי מהשאלה
אנונימית
הייתי עוזר לך אם חיי החברה. אבל אני יותר גדול ממך בגיל . מקסימום תמיד אפשר גם למצוא חברים יותר מאוחר
אל תתביישי במי שאת, את זו מי שאת.
נתחיל בזה שהם מפסידים ושזה לצערי הנוער המזדיין היום. ילדים בלי לב, חרא של דור, דור מזויין. כדאי שתנסי להחליף סביבה, לעבור לבית ספר אחר, התחלה חדשה
אני יכולה להבין אותך כי אני בדיוק באותו מצב כרגע. במקומך הייתי מנסה לבלות לידן יותר ואם לא עובד אולי לעבור לכיתה שתעריך אותך?
גם אני ב ט ואין לי חברים חוץ מחברה אחת, תמצאי לעצמך חברה אחת ואת לא תצטרכי יותר מזה, ותלכי דווקא על הבנות השקטות כי הן בדיוק כמוך והן כמוך מחפשות חברה שתוציא את הביטחון שלהן החוצה ולאט לאט תדברי איתן ותזמי שיחות ומפגשים ותרגישו בנוח אחת עם השניה ולא תרגישי שאת צריכה מלא חברים שיש לך אחת אמיתית
1.אני יודע שזה קשה וזה יעבור
את בסוף תמצאי את האנשים
2. אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לדעת איך לעזור
כי לא כל דבר עוזר לכל אחד
כי לכל אחד הבעיות שונות
שואל השאלה:
למה כל הפתרונות זה לעבור בית ספר? זה נראה לכם הגיוני כאילו? זה לא שעושים עליי חרם או משהו... אני חייבת להדגיש, זה פשוט שאני דיי בודדה בכיתה וכן זה דיי קשה אבל 1. זה הבית ספר היחידי בישוב כך שזאת לא אופציה בכלל ו2. אני לא יכולה לברוח מהבעיות. אני מבקשת עזרה... להתמודד איתן.
אנונימית
שואל השאלה:
כתבתי את ההודעה האחרונה לפני שראיתי את שתי התגובות האחרונות, ואממ אנחנו 8 בנות בכיתה וטיפה פחות מפי ארבע בנים. אז לפנות לבנות הכי שקטות משאיר בערך ילדה אחת.
ואני לא רוצה לפנות להכי שקטות זאת הנקודה אני לא רוצה להעלם בצד עם עוד אחת אני כפי שתיארתי רוצה להיות למעלה, אני רוצה להיות בכל האירועים ששוים תשומת לב, אני רוצה להרגיש מהכול, לחוות
אנונימית
וגם למה לא להעלם בצד עם עוד מישהי?
בסופו של דבר הכי טוב למצוא איזה חבר אחד ממש טוב
מאשר הרבה חברים לא הכי טובים
שואל השאלה:
אבל הם לא בני זונות. אני לא יודעת אם זו בכלל אשמתם שהם לא רואים אותי... יש ככ הרבה ילדים, אני בטוחה שאני לא היחידה שמרגישה ככה.
אנונימית
את צריכה *ליזום* שיחות עם בני נוער בשכבה שאת לא מכירה עדיין, ואל תדאגי אני בטוחה שהרוב לא שופטים לפי "שמועות", אנשים שלא מכירים אותך בכלל. אני בטוחה שהכל יהיה בסדר וזו רק תקופה, את רק תעלי מזה ותוכיחי לעצמך :)
שואל השאלה:
אני לא רוצה חבר אחד ממש טוב, אני רוצה לצאת למסיבות, להנות, לבלות עם חברים עד הלילה. לחוות חוויות, להיות עם חברה אחת להיצמד לקיר ולהתבונן זה נורא. זה כואב. אני לא רוצה להעלם ואני באמת מאמינה שאם יתנו לי צאנס לא יתחרטו, אבל שבאמת ינסו...
אנונימית
שואל השאלה:
^^זה ממש ממש לא נכון.
אני יוזמת, תאמיני לי, אני באמת מנסה. כמות ניסיונות שמעוררת רחמים. אבל אנשים כבר סגורים על עצמם ולא מאפשרים, לא נפתחים לאנשים חדשים.
אנונימית
את יכולה ללכת למסיבות בלי קשר לבית ספר
ואת יכולה למצוא חיי חברה מחוץ לבית ספר
ושבבית ספר יהיה לך חברה אחת ממש טובה וזהו
אני מבינה אותך עם זה ואת צודקת, אולי את מכירה אנשים מהשכבה שכן חברתיים? ואולי את יכולה תיכנסי לתנועות נוער תמיד יש על מה לדבר איפשהו, והם לא חייבים להיות מהשכבה, גם אנשים שבחיים לא הכרת^^
שואל השאלה:
אני גרה בישוב שכל מי שגר פה לומד באותו הבית ספר.
וכולם הולכים אליו.
זה פשוט ככה שחיי החברה צריכים להיות עם אותם הילדים. אין אנשים אחרים לבלות איתם אחהצ. פשוט אין...
יש לי כמה חברים מהאיזור ולא מהישוב אבל הם גם עסוקים וקשה מאוד לקבוע איתם אני רואה אותם פעם בחודשיים כזה
אנונימית
אז תנסי לקבוע איתם יותר לעיתים קרובות... תנסי עד שתצליחי גם בכללי בכיתה ובשכבה אין סיכוי שאת מכירה את כל השכבה אם כל היישוב שלך הולך אליו... חוץ מזה את יכולה כרגיל להכיר אנשים מחוץ לבית ספר כמו שהציעו פה
שואל השאלה:
אני מכירה את רוב השכבה ואני לא הולכת להיכנס כיתה כיתה ולחפש אנשים שאני לא מכירה, זה מוזר רצח... זה ישוב קטן באמת והשאלה היתה איך למצוא מעמד חברתי בכיתה בעיקר...
אנונימית
למה את בגישה כזאת? נתנו לך המון פתרונות ואת פסימית ואני מבינה אותך אבל תתמודדי ותתאמצי קצת, זה לא סוף העולם וכיתה ט שלך רק התחילה.
אנונימית
לא להתאמץ יותר מדי לדעתי מי שלא רוצה לא בכוח הם יבואו אחרים תזהי את ההזדמנות שכן מנסים להתחבר אלייך ואז תזרמי לא חייב עם אותם אנשים מנסיון שאני ניסיתי יוצר מדי עם אנשים ספציפיים ובסוף כן נכנסתי ל"חבורה" שלהם הבנתי כמה הם צבועים אחד לשני ורק אחרי שלא ניסיתי באו האנשים הנכונים
אנונימית
שואל השאלה:
אנונימית לא שמעליי, אני לא פסימית. אני ניסיתי ואף אחד לא באמת אמר איך עושים את זה... רק איך לברוח מזה, לעבור בצפר או כיתה לא היתה התשובה לשאלה... הפיתרונות לא היו משהו שיקרה או דברים שלא ניסיתי.
אנונימית
גם אני הייתי בערך ככה בכיתה ו
הייתי לבד בהפסקה,
מהאחרונים שבוחרים למשחק בשיעור ספורט,
צאחלות היו מציקות לי
הרגשתי ממש בודדה

אבל בסוף נגשתי לילדה והתחברתי אליה
ותוך יום ניהינו חברות ממש טובות

עצה מימני: אם את לא מצליחה בכיתה מבחינה חברתית את יכולה לנסות להכיר חברה מהשיכבה וגם לבקש לעבור לכיתה שלנ

ואם זה לא עובד את יכולה אולי לעבור בית ספר
להתחיל דף חדש

אני חושבת שלעבור בית ספר זה אף פעם לא הפיתרון

אז אולי, ואני רק מציעה, תנסי להתחבר לקטנים יותר? אני מכירה הרבה בוגרי חטב שהם בקשר טוב אם הז'ניקים
ואי אני בדיוק באותו מצב כמו שלך
אם את רוצה אני אשמח אם נדבר בפרטי
מבינה אותך
הייתי במצב כמו שלך פעם
אבל אני חושבת,אם את רואה איזה ילדה או כמה שנראות נחמדות תנסי להתחיל שיחה,נגיד היום הייתי בספרייה וראיתי איזה ילדה שניראת נחמדה והשיחה דווקא זרמה סבבה,אז תנסי
בהצלחה:)
תקשיבי את מהממת זה דבר ראשון דבר שני זה לא קורה תוך שנייה קודם כל תתחברי למישהי אחת שאת מתחברת לאופי שלה או אפילו למישהו אני בטוחה שיש עוד ילדים שלא מוצאים את המקום שלהם אחרי זה הם מכירים לך חברים שלהם וככה הופכים להיות קבוצה רק שתדעי שזה תלוי גם בך זה לא יקרה משמיים את צריכה לעשות את הצעד הראשון לבוא להכיר תקשיבי להם ולמה שיש להם לספר תתני להם תחושה שהם יכולים לסמוך עלייך וככה יהיו לך עוד הרבה חברים אל תעשי תטעות של לספר את הסודות שלהם לאחרים כי אחרי זה באמת תשארי לבד ולא יהיה לך סיכוי למצוא חברים. אני יכולה לדבר איתך בפרטי ולשמוע ממך איך זה מתקדם ולתת לך עוד טיפים (את יכולה לדבר איתי הכל בסדר גם ככה אני לא חושבת שמישהו מכיר פה מישהו) ובכל מקרה אני אגיד משהו בכלליות שתדעי זה נדיר שחברים נשארים למשך החיים..
היי, אני מרגישה כמוך בדיוק, ואני גם ב-ט רוצה לדבר אילי בפרטי?