(דתייה) זה בסדר לדבר אם בנים שמודעים לזה שאני שומרת נגיעה ולא נוגעים בי?

שואל השאלה:
ולמה לא

כן
אין בעיה לא בידידים ולא בחבר כל עוד שומרים נגיעה כמו שצריך ומתלבשים צנוע ומדברים על דברים שהם סבבה

אני דתיה לא אחת שעושה לעצמה הנחות בדרך כלל ויש לי ידידים והקשר שלנו כמו של חברות ושל ילדים קטנים אין ממש בעיה אני שומרת נגיעה והכל טוב בלעדיהם הייתי גם בודדה תכלס חח יש לי יותר ידידים מחברות

לא, כי זה לא עניין רק של נגיעה פיזית, אלא חשוב לשמור על טהרת המחשבה, והקשר בין המינים פוגם בטהרת המחשבה. יש הלכה שצריך האדם להתרחק מנשים מאד מאד (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כא, סעיף א).

מותר לדבר רק לצורך ממשי, לא בשביל ידידות או משהו כזה. וגם אז לקצר ולא להרבות בשיחה שלא לצורך הכרחי.

יש עניין בלקצר בשיח עם בנים אני מאוד משתדלת בזה עכשיו ולכן הייתי אומרת לך שכדאי שלא אבל זה החלטה שלך

ברור. הם מבינים ומכבדים
ומי שלא מכבד זו בעיה שלו..
את תמשיכי להתעקש על הדרך שלך בלי לדפיק חשבון כל עוד שה לא פוגע באף אחד. וזה לא אמור לפגוע כמובן..