שאלה תיאורטית אנא כנסו

בשביל זה אני יודע שקיים, ולא רק מאמין. שקיים עולם הבא לאחר המוות. כבר מספיק חקרו את זה ומספיק יש טיעונים לכך שאכן יש חיים לאחר המוות.

וזה נכון

לא הכסף, לא הבגדים, לא הבית, לא האינסטגרם, לא כמה נגמר ברצלונה וריאל מדריד, שום דבר מזה לא מגיע איתנו לאחר המוות, מה כן?

- תורה, מצוות, מעשים טובים וכו'.

לא סתם באנו לעולם, כל אחד שואל את עצמו בעצם למה אני כאן? הגוף הזה שנקרא בן אדם, למה הוא קיים ויש לו יעוד? דיבור? שמיעה? חכמה? בינה? דעת? מה הבורא שברא את העולם רוצה ממנו? יש לנו תכלית בעולם.. וזה קיום ה' והמצוות שלו. זו דעתי לפחות. מי שבתוך זה מבין על מה אני מדבר ורואה את האמת וצוחק מהצד על העולם הזמני והשקרי הזה.

אני אישית חושבת שאמונה זאת דרך התמודדות עם הלא נודע. הרבה יותר קל לחיות בידיעה שיש גן עדן, שאלוהים שומר עלינו מרחוק, שלכל דבר שלנו יש משמעות.

אם היה בטוח שאין כלום אחרי המוות(אגב זה גם לא חושך זה פשוט כלום נאדה ריק התודעה מתה) אז ככל הנראה שאנשים היו מתנהגים בצורה יותר אגואיסטית ועושים מה שהם רוצים כי אין ממש מניע שמונע את זה מהם והחברה שלנו הייתה נראית אחרת, או שכולנו היינו יותר אנוכיים ורעים או שאנשים אשכרה היו עושים דברים טובים ממניע של עזרה לזולת ולא ממניע של דאגה עצמית לגן עדן או משהו כזה. אגב יש תיאוריות שאחת מהסיבות שגרמו לנו להאמין באלוהים זה בשביל שנהיה אזרחים טובים וממושמעים.

אני לא חושב שמעשים טובים נובעים מן הרצון להגיע למקום טוב יותר, אחרת אנשים לא היו חושבים שיש להם משמעות מרובה.
מבחינת אנשים שמאמינים שיש חיים לאחר המוות, לעשות מעשים למען קידום מטרה עצמית, טובה או רעה לא מקדם אותך לעבר גן עדן, שהרי המעשה לא נגרם הודות לרצון לעזרה לזולת.
רוב האנשים שעוזרים לזולת לא עושים את זה כדי להגיע למקום טוב יותר אלא פשוט כדי לעזור. אם הם ידעו שאין חיים לאחר המוות, לא היה אכפת להם. היחידים שאולי היו משנים את מעשיהם היו שוטים שבין היתר האמינו שיש חיים לאחר המוות. מלבדם, אני סבור שאיש לא היה משנה את פעולותיו.
מלבד זאת, לא ציינת אם זה יקרה ביום אחד או שזה יהיה ידוע מאז מעולם וזה רלוונטי לשאלה. מלבד זאת, אם זה יגיע ביום אחד יגיע גל של הכחשות המוניות כך שזה לא רלוונטי במיוחד אם תהיה לכך הוכחה רשמית.

אם אין כלום אחרי המוות, העולם לא נמחק (כנראה). פשוט את כבר לא תהיי חלק ממנו, אבל מה שעשית נשאר. יש האומרים שאדם מת באמת, רק אחרי שנזכרו בו בפעם האחרונה. לכן המעשים שלך עכשיו משפיעים על אורך החיים שלך.

פעילות תקינה של החברה שלנו לא תלויה רק בחיים אחרי המוות, וגם לא בנויה בשבילם. במיוחד בעידן שלנו, בו יש המון אלטרנטיבות פתוחות. בני אדם קבוצתיים מטבעם, ועל מנת שהקבוצה תשגשג, צריכים להיות בה חוקים. זה יכול להיות מוסר שעובר בדורות, חוקי תורה או ממשלה, כל אלה בעצם משרתים את אותה המטרה.

יש כאלה שאומרים שמעשים טובים של אטאיסטים שווים יותר, כי הם לא מאמינים שזה יחזור אליהם בעולם הבא, אבל כל מעשה מונע מתוך יתרון עצמי, אם זאת הרגשת סיפוק או אמונה. בסופו של דבר, כל מעשה טוב, משמעותי.

אהבתי את הפוליטיקלי קורקט.

אני לא חושבת.
כי ללמוד זה גם לנצל את החיים כי דבר גורר דבר ואם לא ילמדו סתם כולם יהיו טפשים והאנושות תהיה הרבה יותר גרועה ואני חושבת שאנשים היו יודעים את זה.
כי עובדה, יש לא מעט אנשים שחושבים שאין חיים אחרי המוות והם עדיין לומדים כדי שיהיה להם עבודה וכסף ואוכל וילדים.
(דרך אגב גם אני אגנוסטית)

כול מה שעשינו בחיינו אינו נימחק. ולראייה אנשים השאירו חותמם על העולם הרבה רבבות שנים לאחר לכתם. בהחלט יש משמעות לחיינו.
וכדיברי קיקרו: אם אתה רודף אחר טוב בעמל העבודה עוברת אך הטוב נשאר אם אתה רודף אחר רע בהנאה התענוג חולף והרע נשאר.