כנסו רגע לא מאמינים לי (ארוך מאוד פריקה)

הייתי בטיול של שבוע (סיירים) בני עקיבא ויש לי חמישה מדריכים בשביל לא להשתמש בשמות האמתיים שלהם אני אקרא להם בשמות אחרים אוקיי? אז יש את הבנות גל ועומר נגיד ויש את הבנים איתן איתמר ורפאל נגיד זה לא משנה מה שקרה זה שעשינו עצירה קשרנו ערסלים לעצים והכל היה סבבה באנו ללכת ואז כל השבט כולל שתי המדריכות התקדמו ורק שלושה ילדים בערך נשארו מאחור רגע לסיים לקפל הכל אז באתי לקפל את הערסל והורדתי צד אחד וכשהורדתי את הצד השני עפו כמה שבבי עץ הפסקתי לרגע ואז המשכתי ונכנס לי לעין אמרתי שזה בטח ייצא וניסיתי להמשיך אבל לא הצלחתי בנתיים רק איתן ואיתמר נשארו עם כמה ילדים נגיד נקרא לילד אחד נווה ולשנייה תמר (סתם אני אומרת) אז ככה הלכתי לאיתן ושאלתי אותו איפה המדריכות והוא אמר שהן התקדמו ביחד עם רפאל ורוב השבט אז אמרתי לו שנכנס לי משהו לעין וזה כואב ממש ואם אני צריכה להוציא את זה לבד והוא אמר לי לא לגעת בזה ואז הוא אמר לנווה שיעזור לי להרים את הדברים והוא עזר לי באמת לסגור הכל ותמר רצתה לבוא איתי למאהל כי לא היה לה כח אבם המדריכים לא הסכימו ונווה ותמר המשיכו עם איתמר. והוא (איתן) התלבט עם איתמר מה לעשות אחרי התלבטות קצרה הם החליטו שאיתן ילך איתי והלכנו לחובש. אחרי זה בהמתנה לחובש אמרתי לאיתן שפשוט יוצאו לי את זה ונמשיך אבל הוא אמר שכנראה צריך פינוי זה לא הלחיץ אותי כל כך ובאמת פינו אותי למרפאה במאהל במקום שישנו בו באותו הלילה ואל שאר השבט המשיך עוד 5 קילומטר. איתן היה ממש חמוד הוא התעצבן למה לא מפנים אותי מהר וזה שאל אותי אם אני צריכה משהו והוא באמת היה הכי חמוד שיש. בערב מדריכות שלי כעסו עליי ממש על זה שהתפנתי כי זה קרה ביום השני וביום וחצי הראשונים הבטן שלי ממש כאבה והן אומרות לי שאני סתם צומי וזה ממש פוגע בי כי השבב הזה היה יכול לקרוע לי את הרשתית של העין חס וחלילה והן ממש כועסות ואני לא יודעת מה לעשות אני לא מפסיקה לבכות כי אני מרגישה רע עם זה. הלי קשר הן חושבות גם שהמצאתי את זה ושאיתן חזר איתי למאהל רק בגלל שהוא רצה לחזור מוקדם ולא אכפת לו למרות שכן אכפת לו הוא מדריך ברור שאכפת לו מחניכים שלו בקיצור יצאתי ממש פגועה מהמדריכות שלי והרגשתי שאני ממש צריכה לפרוק **עכשיו אני בסדר גמור הוציאו לי את זה מהעין וכולם כבר חזרו הביתה**