אם אף אחד לא באמת זוכר את החומר וכולם רק מדוכאים מהלימודים למה אף אחד לא נלחם בזה?

מה את רוצה שנעשה נוציא חרבות ונלחם במורים כמו בסטאר וורס

שואל השאלה:
גם בדרום אפריקה השחורים לא חשבו שהמצב יכול להשתנות והוא השתנה. למה לא שביתת תלמידים או להפסיק להכין שיעורי בית?

אני לא חושב שבית ספר מבאס, זה בעיקר תלוי בגישה. ברגע שהפרספקטיבה משתנה, פתאום זו לא נראית כמו חווייה חסרת משמעות שמבזבזת לנו את הזמן. אני מסכים לגמרי שבית ספר יכול להיות מתסכל, עמוס, קשוח, אבל בסופו של דבר יש לכך סיבה. זה חשוב להרגיל ילדים לפעול בתוך מסגרת מגיל צעיר, כי ככה העולם עובד, העולם בנוי מכל מיני מסגרות שבהן נחיה במהלך החיים, בין אם זה צבא, עבודה, חוגים כאלו ואחרים ועוד. מעבר לזה, בית ספר הוא סוג של "מעבדה חברתית". זה מקום לפתח כישורים חברתיים וקשריים אמיתיים עם אנשים. ליצור זכרונות שילוו אותך בהמשך החיים, אבל זו החלטה שלך איך לקחת את זה. את יכולה להחליט להתבאס ואת יכולה להחליט להפוך את בית ספר לחווייתי בשבילך. למקום שאת רוצה להיות בו. עכשיו, לגבי הלימודים. אני מסכים שקיימת בעייתיות. בית ספר לא עובד כמו אוניברסיטה במובן שאתה לא בוחר אילו מקצועות ללמוד(מלבד המגמות) ולכן לא פעם ישנם מצבים שאנחנו מוצאים את עצמנו יושבים בכיתה ולומדים חומר שאין לנו עניין בו. חשוב להבין שגם אם כרגע זו לא נדמית כמו הסיטואציה האופטימלית עבורנו, זה לא מזיק לדעת יותר. להרחיב קצת אופקים. להתנסות בלימודים, לפתוח סרגל כלים שיעזור לך ללמוד באופן ממוקד ויעיל יותר כשתגיעי לאוניברסיטה. שוב, הכל מתנקז לנקודת מבט ולאיך את בוחרת לראות את הדברים ולפרש אותם. לגבי ה"לא לומדים כלום", זה משפט פשוט אבסורדי. הוא לא נכון בשום צורה. לומדים המון בבית ספר ומעשירים את הידע, לא מעמיקים בכל המקצועות, בעיקר במגמות, אבל זו רמה של בית ספר, ככה דברים בנויים. אחר כך בחיים תוכלי להעמיק באיזה נושא שתבחרי. אז בשורה התחתונה, אני מבין שאת מתוסכלת ומיואשת מהמערכת,כולנו עברנו את זה. לי זה נשמע כאילו חיפשת אישור מאחרים שיסכימו איתך ויתעצבנו יחד איתך על בית ספר וזה בסדר, זה לגיטימי, אבל זה לא יפתור שום דבר. את עדיין תלמידה, וזה נועד בשבילך, המורים לא נגדך. אז או שאת בוחרת בשנת הלימודים הזו לנסות לקחת דברים בקלות יותר, לתת לסקרנות הטבעית שלך לפרוח ובאמת לשבת בכיתה כי את רוצה ללמוד ולא בגלל חוק חינוך חובה, או שתמשיכי לגרור את הבאסה, שלדעתי לא תעזור לך כלל. המון בהצלחה!

שואל השאלה:
אם אנחנו לוקחים את מטרת בית הספר רק כבגרויות, אז זה דבר אחד. אבל בבית הספר הכשרונות שלנו והדברים שמעניינים אותנו נדחקים ל'טובת' מבחנים ודברים שגם ככה לא נזכור. לגבי החברה, אף פעם לא שמעתם על חינוך ביתי? אפשר למצוא את זה שם ושם ההורים הם אלה שמלמדים והם לא צריכים מבחנים בשביל לראות מה אנחנו יודעים (לא שהמבחנים עוזרים במשהו, תודו באמת), וזה גם נותן זמן איכות איתם. כשאתם בבית ספר כמה זמן יש לכם עם המשפחה והחברים? יש שיעורי בית! אתם לומדים למבחנים ושוכחים הכל אחרי כיתה י"ב. נכון או לא? אלה שכבר סיימו בית ספר יוכלו להעיד על זה אם הם ישתחררו מהראייה שלהם. לגבי מה שאמרו על המצב באפריקה, לקחתי את זה כדוגמה לכך שמה שחשבו שבלתי אפשרי התגלה בסוף כאפשרי. אני מאמינה שאם נצא מהראייה המקובעת והנגררת שלנו, נסתמך על עובדות בשטח ונתאחד כדי ליצור שינוי, נצליח ליצור סביבת לימוד, חברה והתנסות שאנחנו או לפחות הדורות הבאים באמת נפיק ממנה תועלת.

בית הספר לר כיף לי אני מודה למרות שאני תלמידה לא רעה. סך הכל אנחנו לומדים ומתקדמים גם אם זה לא כיף לנו. ניסית פעם להיות מורה? גם זה לא כיף במיוחד לדעתי

שואל השאלה:
תנסי להיזכר במה שידעת לפני שנה. כמה פער יש בין מה שידעת אז למה שאת יודעת היום (מבחינת הלימודים)? וכמה פער יש בין החומר של השנה שעברה לבין החומר של השנה? ביסודי קצת פחות מרגישים את זה (אני מניחה שאת עולה ל ז') אבל עוד כמה ימים בטוח תשימי לב לפער.

שואל השאלה:
ולגבי הלהיות מורה, לא לימדתי קבוצה שלמה אבל כן עזרתי בלימודים, ולי זה דווקא היה אחלה. ובהחלט העלית פה נקודה חשובה. תנסי ללמד משהו שאת לא בהכרח אוהבת קבוצה שלמה של תלמידים (30 עד 45), את כנראה לא תיהני. ואם לא תיהני, יהיה לך יותר קשה ללמד, ואם יהיה לך יותר קשה ללמד יהיה יותר קשה לתלמידים ללמוד. וזו עוד סיבה שבית הספר לא יעיל, כי רוב המורות לא ניהנות ולרוב המורות יש קבע ולכן הן גם לא מתאמצות.

קודם כל, רעיונית אני מסכים איתך לגבי העיקרון הדוגל בשינוי שיקדם יעילות, הדדיות, וחופש יצירתי במרחב הבית ספרי. המערכת הנוכחית לא מושלמת, אין עוררין על עובדה זו. אני הבנתי מנוסח השאלה שהעלת ביקורת אחרת, והגבתי בהתאם. בעיניי הרצון והלהט שלך לעשות שינוי משמעותי ראויים להערכה. חשוב להבין ששינויים כאלו, בייחוד במסגרת בסיסית ויסודית כמו בתי ספר קורים לאט מאוד ובהדרגתיות. מצער, אך זה המצב. עובדה בשטח מהזמן האחרון היא הרפורמה במתכונת הבגרויות ששלטה ביד רמה על תוכנית הלימודים שנים רבות, ש"יוצאת לפנסיה" השנה, ואם אכן יהיו מרוצים מההשלכות של השינוי הנ"ל, ייתכן שיגיעו שינויים נוספים בעתיד. כיום, בתי הספר אכן מקובעים, זו לא מסגרת שמתאימה לכל אחד, אך יש יתרונות גם בסביבה המשמרת שגרה יציבה. אני באופן אישי לא רואה למידה בתור בזבוז זמן אף פעם, גם אם. מדובר בנושא שפחות מושך אותי באופן טבעי. חשוב להבין כי חלק מרכזי מהקופסה הסגורה הכוללת את מערכת החינוך הוא היכולת לחנך ילד לשבת בכיתה, להגיע בבוקר בזמן, להכין שיעורי בית, להתנהג בהתאם בשיעורים. להרגיל אנשים לתפעל במסגרות, כי ככה האנושות עובדת. מעגלים סגורים ומסגרות. חברות, עבודות, צבא ועוד. אני כן יכול להזדהות עם דברייך במובן שבעיניי בשלבים מאוחרים יותר ובייחוד בתיכון, יש לאפשר לתלמידים לסלול את הדרך לעצמם, כאמור עד גבול מסויים(מתמטיקה, אנגלית ועברית מוכרחים להישאר כמקצועות חובה לכולם). אולם, תנ"ך, היסטוריה, ספרות אלו מקצועות שיש להעביר כמגמות בלבד(ללמדם באופן גורף עד נניח כיתה ט', ולאחר מכן רק כמגמות). אני לא מסכים איתך לגמרי לגבי העניין של הבגרויות כי בהינתן המצב הקיים, תלמידים מתמקדים רק בבגרויות בצדק. להניח הנחות שווא לגבי כלל התלמידים היא פעולה שגוייה ביסודה, מנין לך לדעת שכולם שוכחים את החומר ומעוניינים אך ורק בציון? בתור תלמיד שסיים י"ב שנה שעברה אני יכול להעיד שזה לא המצב, וכך גם עם חבריי. נוסף על כך, הציון משנה. לא ניתן לעקוף את העובדה שבסופו של דבר ציונים הם בעלי השפעה. זה לא אומר שאי אפשר להצליח בלי תעודת בגרות מלאה, זה לא אומר שלהיכשל במקצוע יכריע את גורל עתידך, אך זהו מדד יחסית יעיל(טעון שיפור, אין ספק) בכדי להציב רף מסויים שיאפשר התאמה מהירה של אנשים למקצועות שונים. (דוגמה: אדם שקיבל ממוצע בגרות גבוה, יחד עם פסיכומטרי גבוה מהממוצע, יוכל להתקבל ללימודי רפואה בשל העובדה שהישגיו מעידים מעבר לאינטיליגנציה על מוסר עבודה גבוה, התמדה, יכולת ללמוד, להתרכז). המערכת החינוכית אכן סובלת מקשיים הנובעים מחוסר מוכנות או משאבים לבצע שינוי מהפכני בגודלו, בעיניי יש להתבונן על המצב כעל פוטנציאל, הזדמנות, במקום להתמקד במועקה והתסכול העלולים להתעורר כתוצאה מהתפקוד הנוכחי של המערכת. שוב אני מדגיש, אני לא אומר שאת צריכה לוותר על החזון שלך, להפך, אני מעודד אותך להמשיך ולהפיץ את הרעיונות שלך, אך כרגע את עדיין תלמידה, עדיין בבית ספר, נותרו לך עוד שנה-שנתיים אני מניח, וכדי להפיק מהן את המיטב אולי הגיע הזמן גם לראות את הצד החיובי של הדברים, אחרי הכל בית ספר הוא תקופה שלא תחזור. סיום קצר בנוגע לחינוך ביתי: ישנם הרבה משתנים במשוואה. היכולת של הילד להתמודד עם מצבים חברתיים, גישה הורית מסויימת, מצב סוציו-אקונומי כזה ואחר. אישית, אני חושב שכל עוד אין סיבה המחייבת חינוך ביתי יש להימנע מזה, בגלל הריקנות והבדידות שמצב כזה עלול ליצור. ברור לי שיש יוצאים מן הכלל, ואני מודע לעובדה שחינוך ביתי יכול להיות באותה רמה כמו בית ספר, אם לא יותר טוב. למרות זאת, אין באמת תחליף לישיבה בכיתה הומה ילדים הנמצאים באותו טווח גילאים. בלי ההכנה הבסיסית הזו איך אפשר לצפות ממישהו לצאת לעולם הגדול ולהסתדר בצבא, בעבודה, להקים משפחה? כישורים חברתיים הם לא פחות חשובים ממשכל חומרי. בלעדיהם קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם העולם שבחוץ. קצת חומר למחשבה. תודה על התגובה הרהוטה, הכנה והעניינית שלך.

שואל השאלה:
הי סתםמישהו. אתה צודק, לא כולם שוכחים את החומר, אבל בתור בת לשני הורים מורים הספקתי לשמוע הרבה סיפורים שרובם נגד בית הספר. אני חושבת שאי אפשר שלכולם יהיה טוב במסגרת כלשהי, ולכן אני רוצה שתהיה אפשרות לבחור בין יותר מסגרות.