היי, יש כאן בנות עם אספרגר?

אני מעט חושדת שיש לי, אבל אני לא מאובחנת.

שואל השאלה:
הייתי ממליצה לך להתאבחן, אבל את האמת, מאז האבחנה לא היה שום שינוי. למעט קצבה וזכאויות שונות. קשה נורא למצוא מטפלים..
כן כדאי בשביל פשוט לסגור את הנושא עם עצמך כזה

העניין הוא שאני לא בטוחה אם זה אספרגר או הפרעת אישיות נמנעת, אז בינתיים אני פשוט שוהה בספק.

שואל השאלה:
כדאי לקבוע אם כך פגישה לפסיכיאטר ולהעלות את החשדות. אם את חושבת על זה כנראה שזה מהווה מכשול מסוים בחיים שלך וכדאי לבדוק מה הבעיה ומה ניתן לעשות

בדיוק קבעו לי היום פגישה (לזמן אחר), אבל אני חוששת שהוא יחשוב שאני מגזימה ישר על ההתחלה או משהו. האמת שחשבתי על זה יותר בגלל שהנושא מעניין אותי, אבל כן, זה גם מהווה מכשול בחיים שלי.

שואל השאלה:
תגידי שאת חושדת כי ראית איזו סדרה על הנושא או שאת מכירה מישהו שיש לו וזה מזכיר לך אותו או כל מני דברים כאלו.
אצלי נגיד ההורים התעקשו כי הם התחילו לחשוד. המטפלים לא חשדו בדבר.

אני לא יכולה פשוט לומר שקראתי על התסמינים והם נראו מתאימים לי?
וכיף לך שההורים שלך שמו לב לזה, שלי בכלל לא מודעים לכך.

שואל השאלה:
ואיך הגעת לתסמינים? יכול להיות שחיפשת 'בעיה עם x וy, מה זה יכול להיות?'
למשל?
ואז את יכולה להגיד- מאז ומתמיד יש לי בעיה בx ושמתי לב שגם ב... וזה מתחיל להפריע לי מאוד. כאילו. פסיכיאטר פשוט מקבל רשימת בעיות שמפריעות לך. אבל שתדעי- אבחון אוטיזם הוא לא פגישה אחת של שיחה וביי. יש ערכות אבחון מיוחדות וכמה מפגשים.

לא, אני פשוט מאוד מתעניינת בפסיכולוגיה, אז יצא שקראתי גם על זה וזיהיתי את התסמינים אצלי.
ותודה לך על המידע

שואל השאלה:
יכולה אז להגיד את זה. ובכיף, שיהיה בהצלחה

תודה!
למרות שאני צריכה לחקור עוד בשביל להיות בטוחה, אז אבחון לא יקרה בקרוב, כנראה.

שואל השאלה:
שימי לב שאוטיזם אצל נשים הוא שונה. רוב המחקר בוצע על גברים. כדאי מאוד ללכת לאבחון כמה שיותר מוקדם- במילא להבנתי זה לוקח זמן עד שהתור מגיע.
כמו כן- אם את נוטה לקרוא וליישם, או לחקות התנהגות מסוימת- אולי לקרוא תסמינים וללמוד על כך עלול לפגוע באבחנה מעט.. לא יודעת. אז כדאי לשים לב

אני לא יודעת אם אני קוראת ומיישמת, אני חושדת שאני עושה את זה בצורה לא מודעת תמיד, אבל אני לא יודעת בוודאות שזה נכון.

שואל השאלה:
קורה. בת כמה את אם ניתן לשאול?

16, מלפני כחודשיים

שואל השאלה:
הו
אז תצטרכי שיתוף פעולה של ההורים באבחון נדמה לי

אוקיי, חבל

שואל השאלה:
אם את במילא בטיפול ניתן להעלות את זה שם. לרוב לאנשים לא מאובחנים יש קשיים אחרים שהם מגיעים בעקבותייהם לטיפולים השונים בבריאות הנפש

שואל השאלה:
לפעמים מאבחנים בטעות כbpd למשל
הרבה מגיעים על חרדה ודיכאון
אובדנות, בדידות

אני הגעתי על חרדה חברתית די קשה, על דברים אחרים אין לי אומץ לספר

שואל השאלה:
חח בסדר
אני גם, על דיכאון חרדה ואובדנות
יכולה להעלות את זה מול הפסיכיאטר.ית כשאת לבד איתו.ה בחדר, או עם המטפל.ת ולראות מה ניתן לעשות

טוב, אני אראה
תודה לך
ובהצלחה עם כל מה שאת עוברת

לא. אבל אני יודעת מה זה.. יש לי אחים אוטיסטים ואני גם יודעת לאבחן אנשים רק מהידע שיש לי בנושא חחח

שואל השאלה:
לאבחן זה בעייתי, אולי עדיף להגיד 'לחשוד'.
בכל אופן, מחפשת נקבות ספציפית על הרצף אז תודה

כן, היי :)

אני אובחנתי בזה כבר בסוף היסודי והייתי בכיתת תקשורת , כל השנים אני סובלת מבושה בעצמי וקנאה באנשים הנורמלים וכבר ממזמן הרמתי ידיים במלחמה מול כל ההכללות והסטיגמות , היה לי מאוד קשה בתיכון כי המורות התעקשו לראות אותי דרך כל ההכללות עד שכבר היה קשה לדבר איתם.
כבר סיימתי תיכון לפני כמה שנים ומאז אני בקושי יוצאת מהבית כי לא באמת יש מה לעשות עם חיים של מי שאובחן ברצף אחרי התיכון , האפשרויות זה רק עבודות מוגנות או דיור מוגן או הוסטל לא מאשרים עבודה רגילה אי אפשר להכיר חברים כי אנשים לא רוצים קשר עם אנשים ברצף תמיד אומרים שכדאי ללכת להיות במסגרת מיוחדת בשביל להיות עם אנשים "כמונו וזאת עוד אחת מההשקפות החשוכות כי אנשים ברצף הם לא באמת אחד כמו השני ולא תמיד מתחברים אחד לשני כל כך בקלות כמו שחושבים לפי הסטיגמה .. אנחנו לא רצויים מעדיפים פשוט לזרוק אותנו למקום מוגן שיסעדו אותנו כל החיים וזהו . יש גם מקומות שמציגים את עצמם כמתאימים לתפקוד גבוה ואומרים שהם נותנים להם לעשות עבודות רציניות ברמה גבוה אבל הם לא באמת כאלה ואני שמחה שסירבתי ללכת למקומות האלה שהציעו לי ..
גם לפעמים עולות פה שאלות של אם היית רוצה חבר או ידיד עם אוטיזם בתפקוד גבוה או אם היית יוצא עם מישהו כזה , אני אף פעם לא מופתעת מזה שתמיד כל התשובות הם "לא" . אומרים שכל בן אדם הוא עולם ומלואו עם אישיות משלו מחשבות משלו אבל אצל האוטיסטים רק האוטיזם הוא כל העולם שלהם ואין באף אחד מהם שום דבר יחודי מעבר לזה , כבר לא יודעת מה המשמעות של החיים שלנו במצב הזה ..

שואל השאלה:
ממ.. אפשר לעבוד בעבודות רגילות, זה פשוט דורש המון מאמץ, ועדיף עם ליווי. אפשר גם ללמוד. אפשר גם להיות בזוגיות. המון אנשים שופטים כי הם לא מכירים את האדם. את האמת אני מוצאת את זה קשה להיות בקשר עם 'אנשים כמוני' כי הרמות המון פעמים הן שונות, ואני מרגישה לא בנוח בשיחה (בעיקר כי במקומות שהכרתי יש אנשים שלוקחים לכיוונים בעייתיים)
אני חושבת שאפשר להסתדר.. חלקית.. חלק מהזמן לפחות..

אי אפשר כי ברגע שיודעים שהבן אדם מאובחן פוסלים אותו באופן אוטומטי . האפשרות הזאת סגורה בפנינו לגמרי
וכמעט בלתי אפשרי להיות בזוגיות בכלל כי הרוב המוחלט של האנשים חושבים שכל האוטיסטים הם אנשים תמימים כמו ילדים קטנים ולא רוצים אפילו קשר של חברות או ידידות אז הסיכויים שמישהו יחשוב על זוגיות עם מי שמאובחן בזה קלושים מאוד
וגם לי קשה להיות עם אנשים "כמוני" שהם ברמה אחרת אבל שמעתי שפסיכולוגים ואנשים שעובדים עם אוטיסטים חושבים שיש בינינו איזושהי יכולת מופלאה להתחבר אחד לשני ולהבין אחד את השני הם חושבים שאם יחברו בין האוטיסט בתפקוד הכי גבוה לאוטיסט בתפקוד הכי נמוך יהיה לו קל להבין אותו בפער עצום יותר מכל בן אדם רגיל וזה פשוט לא נכון באמת שהרמתי ידיים מכל הסטיגמות החשוכות האלה , תמיד מדברים על כמה שהאוטיסטים הם "תמימים ומסכנים" אבל לאף אחד לא אכפת מכמה שההגדרה הזאת סוגרת כל כך הרבה דלתות בחיים וכמה שזה מתסכל שיש את ההתעקשות הזאת של לא לעשות שום הפרדה בין הרמות תפקוד

שואל השאלה:
את חייבת לדעת מתי לשתף מה הבעיה שלך. אי אפשר להכריז בהתחלה שאת אוטיסטית ולצפות שאנשים לא יבהלו. רוב האנשים בטוחים שאוטיסט זה אדם עם פיגור שכלי. הם לא מודעים בכלל לרצף ולאופציה להיות בתפקוד גבוה. את מתנסחת נהדר, יש לך אישיות- ניתן לראות, ואין סיבה שלא תמצאי את המקום שלך בחברה. זה כן אקסטרה קשה. אבל יש חשיבות ענקית למתי חושפים את הבעיה. זה לא משהו להגיד בדייט ראשון.. זה לא משהו לכתוב בקורות חיים..
בייחוד אם את מאלו שלא רואים עליהם רוב הזמן, בייחוד אם ניתן לראות את זה כפשוט חלק באישיות שלך למשל

שואל השאלה:
כן, גם במסגרות מותאמות, מדברים אלינו כמו לתינוקים, למרות שהם אמורים להכיר את האבחנה ולדעת שאנחנו ממש לא. אז זה אקסטרה מאמץ באמת לקבל התאמות שצריך או יחס הוגן במידה ואת 'מחוץ לארון' בנושא הזה. מה שכן גורם לי לתהות, האם כדאי להיכנס למסגרות ולא להגיד. כמה זה יפגע בי.