פריקה- כנסו דחוף..

היה לי משהו דומה מומזן בפרטי

הלבד יכול להיות או המתנה הכי טובה שלך או האויב הכי נורא. יכול להיות שגם שניהם ושזה ישתנה.
בסופו של דבר, בהתחלה זה קשה להיות לבד ושהטלפון יהיה יבש במשך חודשים חוץ מההודעות של המחנכת אבל אתה מבין פתאום שאתה לא צריך אף אחד, אתה מתחיל להתקדם בלי לחשוב מה חושבים עליך ומהרגע הזה, אי אפשר לעצור אותך.
אז אין לך מה לפחד.

שואל השאלה:
אבל זאת בדיוק הבעיה אני כבר מכיתה ה לבד בלי חברים לא משנה מה ניסיתי כנראה הבעיה בי אבל תודה

רוצה המלצה מניסיון?
תעשה רשימה של כל מיני דברים שאתה רוצה להתחיל לעשות, לא אכפת לי אם זה כדורסל, חדר כושר או לפתור קוביות הונגריות רק חשוב שזה משהו שמקדם אותך.
ותתחיל. כל יום משהו, אם אתה יכול להכניס משהו לשגרה, תעשה את זה. בסופו של דבר אתה תצא מזה ממש מהר ככה.

שואל השאלה:
תודה אתה נשמע בן אדם מדהים

בכיף אלוף, דבר איתי מתי שאתה רוצה, אני פה

קח המלצה מניסיון
תדבר עם ההורים שיטפלו בזה הם לא יוותרו על זה תאמין לי ואם אתה רוצה מישהו לדבר איתו כל פעם אני פה אם אתה רוצה סתם לשתף או לדבר אתה מוזמן לשלוח לי הודעה כל יום כל היום

יואו אני עברתי גם משהו דומה בכיתה ט
מה שהציל אותי זה היה המשפחה שלי וספרים. הגעתי למצב בדצמבר שלא רציתי ללכת לבית ספר ועד סוף פברואר לא הלכתי בגלל כל מה שקרה. אבא שלי החליט שאני צריכה לעבור כיתה כי הוא לא יכל לראות אותי במצב הזה, אחרי שעברתי כיתה היה ממש קצת יותר טוב, אבל לפחות ילדים היו אומרים לי "היי" או משהו.
ממליצה לך למצוא מה שעושה לך טוב, להכיר חברים מחוץ לבית ספר או להיות הרבה עם המשפחה או לפתח תחביב. אפילו אולי תעבור כיתה, אולי גם לך זה יעשה ממש טיפה יותר טוב כמוני אבל זה עדיף מכלום. אם אתה צריך משהו יותר ממוזמן לשלוח לי הודעה כי אני מבינה את הכאב שלך ומתחברת לכל מילה, בהצלחה!

היוש, גם אני עברתי את זה השנה, אני עוברת כיתה עכשיו אבל אתה מוזמן לבוא אליי לפרטי לשאול שאלות ולשמוע את דרך ההתמודדות שלי עם זה, יותר מאשמח לעזור :)