מה אתם חושבים על שירות בגן של ילדים עם תסמונת דאון?

אין לי מה לחשוב על זה
חוץ מזה שזה לא לכל אחד
אני עשיתי בגן רגיל

מדהים אבל קשה. אני עשיתי מחויבות אישית בגן של ילדים עם צרכים מיוחדים, זה לא היה קל בכלל וזה היה רק יום אחד בשבוע. את צריכה להיות מוכנה לזה נפשית.

אני נסיתי למשך שבוע וקצת ועזבתי(רק אם ילדים אם אוטיזים ולא תסמונת דאון) לי אישית היה קשה בעיקר בכלל הצוות הן קצת זלזלו בי והיו רעות אלי כבר מהיום הראשון אבל הילדים היו ממש חמודים אם הזמן לומדים להכיר את האופי של כל אחד ואחת מהם אם את אוהבת ילדים זה יכול להיות ממש נחמד יש גם רגעים קשים זה לא הכל מושלם ולא מתאים לכל אחד אבל סהכ למי שאוהב ילדים ועם סבלנות זה אחלה תפקיד
הרבה פעמים גם גן של ילדים עם צרכים מיוחדים יכול להיות קל יותר מגן רגיל בעיקר כי יש הרבה פחות ילדים ויש יותר סייעות וגננת

אני חושבת שכל אחת היא שונה.
לכל אחת יש כוחות משלה, תכונות, סיפור חיים ואופי..
מה שמתאים לאחת לא מתאים לאחרת וכן להיפך.
אני יכולה לומר לך אישית על השירות לאומי שלי שאני מכירה כאלה שהיה להם קשה ממש ולא הצליחו לשרוד בו ואילו אני פרחתי בו ממש, נהניתי בטירוף והיה לי משמעותי ממש.

מה שאני מתכוונת לומר זה שזה לא משנה מה אחרים חושבים אלא מה את.
איך את מתמודדת עם דברים, מה את אוהבת ומתחברת, מה הכוחות שלך וכו
זה היה נשמע לך אחלה?
מעולה, עופי על זה!
ותתני לעצמך לגלות את הדברים תוך כדי.
את הכוחות שטמונים בך, את היופי שלך, את הדברים שאת אוהבת ועושים לך טוב.

בהצלחה אהובה!