קצת פריקה, אני בתקופה ממש מתסכלת, ההורים שלי נפרדים בפיצוצים בתי משפט ועניינים, המצב בבית מזעזע, המצב הלימודי שלי

תשב עם אימא שלך, תסביר לה שאתה מבין את הקושי שלה, אבל תשמח שהיא תתחשב במצב שלך, שאתה צריך כרגע את הכלב ואת החברים וקצת יציבות כשהכול מתפרק. תדבר גם עם אבא שלך, ואם זה לא הולך, אולי תשקול להיות אצל חבר/סבא וסבתא לפחות לכמה ימים.
מקווה שהמצב יסתדר עבורך, בהצלחה.

כתבת פה על הרבה סיבוכים שעוברים עלייך ואני לא יכולה לדמיין כמה קשה לך ואתה טובע בכל הדברים האלה
דברים שיכולים לשפר לך את המצב רוח- מוזיקה טובה, חדר כושר- או אופציה חינמית ללכת לריצות בוקר ערב יעזור וישפר את המצב רוח ופסיכולוג, אתה יכול לשתף אותו בהכל ולקבל טיפים איך להתמודד
גם ההורים שלי התגרשו והתקופה של הבתי משפט הייתה נוראית אבל הכל נהיה יותר טוב אחרי שהזמן חלף, נהיה לי הרבה יותר שקט בחיים מאז
למה היא רוצה למסור את הכלב? תראה שאתה דואג לו ולא מוכן לוותר עליו.
נסה לבוא רגוע לכיתה י ואל תיתן למצב להשפיע. אתה מתחיל תיכון כמו הרבה ילדים וכולם מעורבבים וחלק לא מכירים אחד את השני בדיוק כמוך, נסה להשתלב כמה שיותר מהר

קודם כל
אני כאן בשבילך :)
מתי שאתה צריך, אתה מוזמן לפנות אלי בפרטי
דבר שני
תנסה אולי לעשות דברים שנהנת מהם בעבר ושעשו לך טוב
בהתחלה תעשה אותם בכוח, גם אם אין לך חשק
לאט לאט תחזור לך גם ההנאה
אני מקווה שהכל יסתדר ויהיה לך טוב

שואל השאלה:
תודה

קודם כל, תמנע מלשמוע את הריבים שלהם.
אם אחד מהם בא לדבר איתך על השני פשוט אל תקשיב, תגיד שאתה לא מעוניין לשמוע ותלך.
אם יש צעקות, סגור את עצמך בחדר עם אוזניות ותתרכז במשהו אחר.
ההורים שלי לצערי לא התגרשו, אבל כל הזמן יש בינהם מריבות והם היו כל כך הרבה פעמים קרובים לגירושין אז אני באמת יודעת איך זה מרגיש וכמה קשה זה לא לשמוע, אבל תנסה כמה שפחות.
דבר עם אמא שלך, תגיד לה שקשה לך, שאתה אוהב את הבית הספר ואת החברים שלך ושאתה לא רוצה לעזוב.
תבקש ממנה שאם קשה לה להישאר בבית שאתה גר בו, שלא תעבור רחוק מדי, שישאר מספיק קרוב בשביל שתוכל להגיע לבית ספר. אני בטוחה שהיא תבין את המצב ותנסה להתחשב בך כמה שהיא תוכל.
אני מציעה לך לצאת כמה שיותר מהבית, עם חברים, לחדר כושר, סתם להליכות עם עצמך. אני יודעת שאין לך מוטיבציה לכל זה, אבל הפיתרון לזה זה פשוט להכריח את עצמך לעשות את הדברים האלה, וכשתצא ותעשה את הדברים האלה אתה תהנה מהם, מבטיחה לך.
אני יודעת שביקשת שאני לא אכתוב את זה, אבל התקופה הזאת תעבור, ולא משנה מה יקרה בסוף החיים ממשיכים ואתה תסתדר, ובסופו של דבר אני בטוחה שיהיה לך טוב.
אם אתה רוצה לדבר עם מישהו אני כאן תמיד❤

ההורים שלי גם נפרדו מסריח, אמא שלי פשוט אמרה לי שעוברים דירה יומיים לפני ובאמת עברה..
הבית שלי התפרק בשניה, אבא שלי ממש ניסה לחזור וסירב לה גט פעמיים, אבל בסוף התגרשו ובאמת הכי מסריח בארץ עד עכשיו מדברים מסריח אחד על השניה, על המשפחות על הכל אז מבינה מאיפה זה נובע, מצד שני מאוד קירב אותי להורים שלי יותר.
פחדתי גם על המקום שלי בבית ספר, חברים והכל
אבל זה בסופו של דבר מקרב ולומדים לחיות עם זה, תגיד לאמא שלך שלא מספיק המשפחה מתפרקת גם למסור את הכלב?
אני גם עברתי את זה רק שאצלי באמת מסרו את הכלבה שלי שהיא הייתה כל החיים שלי, ההורים שלי התגרשו כבר כשהתחילה הקורונה ואתה בטח מבין איזו תקופה זו, שלא רואים אף אחד גם ככה.. ולא ראיתי אותה עד עכשיו, זה כואב ואין דבר יותר קשה מזה אני מודה, אבל כמו כל דבר בחיים חייב להמשיך ולהתקדם , לדאוג לעצמך. ואני באמת לא מאמינה שאני כןתבת את זה, אבל בסופו של דבר ממשיכים ויש בזה הרבה כאב, אבל ממשיכים.
האמת מה שעשה לי טוב, זה יותר להיפתח לאנשים ולהבין שזה המצב, לבכות על זה לא ישנה את המצב וגם בכיתי מספיק. באמת.
להתקרב וותר להורים, לצאת יותר ולנסות לשכוח מהכל. להתחיל בית ספר בהרגשה קלילה וטובה, אני לקחתי ממש קשה והתרחקתי מהכל, לא ממליצה בכלל כי זה לא תורם וההפך הוא הנכון, יותר גרוע להתרחק מהכל מאשר לקרב את עצמך להכל. מעכשיו שים את עצמך במרכז העניינים, אל תתעסק במה שקורה בבית, תזכור שההורים מתגרשים ןלא אתה מההורים. בהתחלה זה מאןד קירב ביני לבין אבא שלי, אבל עכשיו כבר פחות. הוא בחר להתקדם (הביא ילדה..)
אבל הכל בסדר, לומדים לשים את עצמך במקום הראשון, להיות אוזן קשבת כשצריך ובאמת לנסות להתקרב לאחים (אם יש)

תהיה חזק, אני יודעת שאינך במצב להאמין לקלישאות של זו תקופה והיא תעבור, כי כרגע לא מבחינתך , אז אני אגיד לך ככה, אל תוותר, תזכור שאינך אשם במה שקורה להורים שלך, פשוט הם לא אוהבים אחת את השני יותר ,גירושים זה דבר לא קל לשום ילד ונער ונערה בחיים, תמשיך לעשות מה שאתה אוהב לעשות , אל תוותר על זה גם אם קשה לך ואין לך חשק, תנסה לעודד את עצמך , תשמע מוזיקה, או נסה מדיטציה אם אתה רוצה ויש לך חשק, תדבר עם מישהו אם יש לך חברים, תדאג לעצמך, איכשהו אני חושבת ומקווה עבורך שזה ישתנה,גם אם הם לא ביחד ויחזרו להיות, תמשיך לחיות ולהתקדם,
גם לך לבית ספר בכל זאת, ייתכן שתכיר חברים טובים שיעזרו לך בתקופה הזו, יום יבוא ותתגבר על זה ואולי גם תוכל להתגבר על זה לאט לאט ,בהצלחה שואל השאלה