תשפטו את המקרה מי צודק לדעתכם

היא סוג של

שמעי את מגעילה תגידי לה תודה שהיא הכינה אוכל בלי שביקשת או שתסתדרי עם הכריות

תסבירי לה למה לא אכלת

שואל השאלה:
^אני לא ביקשתי ממנה להכין היא פשוט הכינה את זה על דעת עצמה

שתיכן יצאתן לא בסדר

אני חושבת שאמא שלך קצת הגזימה אבל זה בסדר להתעצבן לפעמים, היא רק ניסתה לעזור ולהכין לך אוכל
תבקשי סליחה

אמא שלך ניסתה לשמח אותך ולהכין לך מאכל שאת "אוהבת" כדי שלא תישארי רעבה, ואת לא סיפרת לה שאת לא אוהבת אותו אז היא נעלבה.
מצד שני, היא גם לא הייתה צריכה לצעוק עלייך ככה.
אז אף אחת מכן לא ממש צודקת, אבל אני מצדדת יותר באמא שלך.

שואל השאלה:
^למה את חושבת שאני מגעילה ולמה לעזאזל נראה לך שאני אוכל כריות יבשות כל היום? אני גם ככה בקושי אוכלת עד שהיה לי תיאבון לאכול משהו הדבר היחיד שהיה לי זה כריות

^את לא מגעילה, ומי אמר שאת צריכה לאכול כריות כל היום?
אני בסך הכל מבינה את אמא שלך.

שואל השאלה:
לא את, כתבתי את זה למישהי אחרת שרשמה

אוקיי, סליחה.

אף אחת לא צודקת
יכולת לבקש ממנה בצורה יפה שתכין לך משהו לאכול במקום לצעוק, ולמרות שצעקת היא טרחה והכינה לך שניצלים, ואת התנהגת סליחה אבל קצת כמו כפוית טובה
והיא גם לא צריכה לצעוק עלייך ולהגיד שאת בלתי נסבלת.
אני יותר בצד שלה האמת

שואל השאלה:
אבל זה לא המקרה אני לא ביקשתי ממנה שתכין לי משהו לאכול. אני צעקתי על זה שנמאס לי לאכול מהכריות היבשות האלה אבל לא ביקשתי ממנה שתכין היא הכינה על דעת עצמה.. ולמה שאני אכריח את עצמי לאכול משהו שאני לא אוהבת? מן הסתם לא אמרתי לה שזה מגעיל, פשוט לא אכלתי.

את ממש מתגוננת במקום לראות את הצד השני.
מה אפשר בתכלס להבין מזה שאת צועקת ומתעצבנת על זה שאת לא רוצה לאכול את "הכריות היבשות האלה"? שאת רעבה או רוצה משהו טעים לאכול ואין לך,
אז היא עשתה מעשה טוב והכינה לך שניצלים.
יכלת להגיד תודה אמא אבל אני לא רעבה עכשיו כבר ואני אוכל עוד מעט או משהו בסגנון.
אני במקומך הייתי אוכלת ושותקת לא משנה כמה זה מגעיל, רק בשביל הכרת התודה.
את צריכה להודות שיש לך אמא כזאת שטורחת בשבילך.
מניסיון

שואל השאלה:
יש משהו במה שאת אומרת פשוט האינטראקציה ביני לבין אמא שלי ממש לא כזאת, כל האינטראקציה ביננו זה רק צרחות כאילו אם אני אגיד לה באמצע החיים "תודה שהכנת לי שניצלים אמא" היא בטח תחשוב שמשהו לא בסדר איתי

גם אני הייתי כמוך, אני ואמא שלי היינו רבות חמישים פעם ביום.
פשוט יום אחד אני לקחת את הצעד והתנהגתי יפה ושחררתי, ואז גם היא.
היום היא חברה ממש טובה שלי