אנשים טובים כנסו ואל תשפטו זה מה שאני מרגיש

תקשיבו אני בן אדם טוב שתמיד עוזר לאנשים מנסה לדבר יפה משקיע מתנהג טוב מכבד ומנסה כמה שיותר להיתפתח אישית וכול מי שמכיר אותי אומר לי שאני בן אדם נחמד אם זאת הרבה פעמים אני נידפק ביגלל זה קחו דוגמא היה איזה יום שנסעתי באוטובוס ושירדתי היה אישה זקנה ושאלתי אם לעזור לה
ובאותו יום איבדתי תרו קו עכשיו תמיד קורה לי דברים כאלה (זה סתם בקטנה) קוראים לי דברים הרבה יותר גרועים בחיים,ושכאילו שאני חושב על זה אלוהים בעצם
בוחן אותי בכך שהמשיך להיות בן אדם טוב למרות שזה ליפעמים פוגע בי
או שהוא בעצם אומר לי תפסיק להיות בן אדם טוב כלכך ותתחיל להיתרכז בעצמך ותעשה מה שטוב לך
כל פעם אני מחליט ללכת לפי ההיגיון ושוב אני חוזר להקשיב ללב ונידפק
מה לדעתכם? והאם גם אתם ככה