13 תשובות
שאני שחור
שעיר בטירוף כאילו אחי מה אני אעשה שיש לי טסטוסטרון גבוה בטירוף וזקן מלא בגיל 17
אנונימי
שעוד שנייה אני נעלמת מרוב שאני רזה
"ימקל,תשמיני מהר"
ושהשמנתי זה
"לא יזיק לך לרדת איזה 10 קילו ישמנה"
אנונימית
אני לא ממש מרגיש נעים אם מעירים לי על השומה שיש לי בפנים אבל לא זכורה לי הערה מגעילה
האמת זוכרת את זה כאחת ההשפלות הכי גדולות שלי..
זה היה בתקופת היסודי. הייתי בקניון עם חברה שמסיבה בריאותית לא הייתה בביה"ס חצי שנה, כשנכנסו לחנות ראינו כמה "חברות " מהכיתה
ואז היא אמרה כזה וואי לא ראיתי אותך מלא זמן הייתי בטוחה היא (אני) כבר אכלה אותך.. כולן צחקו ואני בעיקר מתתי מבפנים (מיותר לציין שלא הייתי מסוגלת לצאת מהבית שבועיים אחרי זה)
^יואו זה כזה עצוב, אני מתארת לעצמי את הסיטואציה הזו
לשאלה- יום אחד ביסודי, דיברתי עם אחד הילדים (שאני עד היום זוכרת את השם שלו ואת ההרגשה הנוראית בסיטואציה הזו איתו) אמר לי כזה "וואי אני לא יכול להתרכז במה שאת אומרת בגלל החצקון שיש לך בין הגבות, בואי אני אפוצץ לך אותו "
שתבינו שכילדה קטנה בכיתה ו זה פשוט מצב שלא ידעתי איך להתמודד איתו וברחתי משם.
הייתי בערך שנתיים בחוג ריקוד מקצועי, ואז עזבתי. הייתי הכי גבוה והכי שמנה שם וזה היה פשוט שילוב כזה נורא.
לימים גיליתי שהמון פעמים דיברו עם אמא שלי שאם אני רוצה להמשיך אני אהיה חייבת להיכנס יותר לכושר (שוב, ילדה בכיתה ו') ולהרזות. תשמעו אני לא אגיד לכם שזה לא היה משהו שאני זקוקה לו אבל זה פוגע ברמה קשה כי כל כך השתדלתי שם.
השומר של הבית ספר אמר לי מאכילים אותך טוב בבית
כשהאחים שלי הזמינו אוכל ושאלתי מה יש בתפריט אז אבא שלי אמר לי שכבר אכלתי יותר מדי היום ושעדיף שאני יוותר על ארוחת ערב
אנונימית
הסיעת שלי בבצפר פעם שאלה אותי איזה מידה אני ואמרתי לה 36 והיא התווכה איתי מלא זמן על זה שאני 38
לא יודעת זה היה לפני כמה שנים אז קצת נעלבתי בקטנה
שאני רבע עוף, שאני לא אוכלת
וכשאני כן אוכלת אז
"את רעבה? אכלת לפני שתי דקות" "את אוכלת את כל זה?"
לא נעים לשמוע הערות על הגוף שלך בכלל
אבל לא נתתי לזה להשפיע עליי כל כך, טיפה...