למה קשה לנו לראות את הפרצופים שלנו בחלומות?

כי אנחנו יפים רצח

כי זה לא בתת-מודע שלנו

זה לא קשה, אני מלא פעמים חלמתי ודמיינתי את הפרצוף שלי תוך כדי

מי אמר

כנראה כי אנחנו לא רואים את עצמנו הרבה

כי כאילו את זאת שבחלום רואה הכל

וואי נכון

זה לא רק בחלומות ככה, לא יודעת מה איתכם אבל קשה לי לדמיין את עצמי..

תנסי לדמיין כרגע אנשים 30 אנשים רצים בשדה מלא אשבים ועצים לפרטי פרטים כולל הפרצוף שלהם, כל חולצה וחולצה שהם לובשים
אנשים שונים וכולם רצים לא בתור תמונה אלא כולם ביחד
זה מאוד קשה, למוח שלנו מאוד קשה להכיל את זה
בחלומות שלנו אנחנו לא באמת רואים לפרטי פרטים את כל מה שקורה, המוח שלנו הוא לא מכשיר שמעביר אותנו למציאות מגבילה עם חוקים פיזיקלים
כל זה קורה בתת מודע שלנו כשהמוח שלנו מתפתח, זה למה קורים דברים כל כך רנדומליים וזה למה אם נראה את חבר שלנו בחלום הוא יראה כמו משהו מעוות שאנחנו מליחים לפרש אותו בתור, אבל הכל פשוט הולך בחלומות שלנו בתור משהו מבוברק

גם לי קשה לדמיין את עצמי, זה כנראה שאנחנו לא רואים את עצמנו הרבה בחיי היום יום, המקסימום שאני רואה את עצמי זה מקסימום שתי דקות במראה כל יום

^^דווקא פנים של אנשים אחרים אין בעיה לראות, פשוט אין רקע יותר מדי מסובך

כי ככה

^^^לי דווקא ההפך קשה יותר לדמיין אנשים שאני רואה יותר משום מה. את עצמי ממש קל לי.

ביומיום אנחנו חיים ואנחנו לא רואים את הפרצוף שלנו כשאנחנו מדברים עם מישהו למשל וכשאין מראות
כשאת חולמת זה כאילו את חיה אבל בחלום

זה בגלל שרואים את החלום מהעיניים שלנו רק אם נחלום כאילו שאנחנו רואים את החלום מהצד ואנחנו אחת מהדמויות שם אז כנראה נראה את הפרצוף שלנו אבל אני לא חושבת שיצא לי לחלום ככה זה בדרך כלל לא קורה

כי אנחנו לא באמת יודעים איך אנחנו ניראים ובמראה אנחנו רואים את עצמנו הפוך אז המוח שלנו מבולבל במילים אחרות

ככה

כי לפעמים בחלום צלןל זה יכול להיות את בתור גבר או בתור מפלצת או בעבר, זה יכול להיות מבעית את יכולה לבדוק על חלום צלול

שואל השאלה:
^
אני לא מתכוונת לחלום צלול
אני מדברת על חלום רגיל

אני דווקא תמיד רואה את עצמי