מכירים את ההרגשה של "העולם גדול מידי איך מתארים את כל הכאב" שכאילו אין מילה ספציפית שתתאר ןאי אפשר אפילו למצוא מילים..שכאילו אין לי חברים או משפחה..ואני מתמודדת עם כל ההפרעות הנפשיות לבד ומרגישה חלשה ששומרת לעצמה הכל כל השנים אז רצון לוותר?מה הייתם עושים במצב כזה..