הילדים השקטים בכיתה?

כי אני שונא ילדים נכים בראש

יש אנשים שמעדיפים להיות לבד, שמעדיפים שלא ישימו הרבה לב אליהם. ככה אני הייתי לפחות

הכי כיף לא למשוך תצומת לב
ומה מורה יכולה לעשות עם זה כבר? כל עוד זה לא כיתה נמוכה וכל זה

יש כאלה שפשוט רגילים לזהה

לא אוהבת את רוב הכיתה שלי.
לא מתחברת אליהם בכלל וליד אנשים שאני לא אוהבת אני לא יכולה לזייף את עצמי, אני פשוט שותקת.
כן יש לי חברים בכיתה אבל רק שאני איתם לבד אני מרשה לעצמי

אני לא ילד שקט אבל לא סובל את הכיתה שלי אני אוהב את החברים שיש לי במחשב אנשים שהם כמו המשפחה לשי ולא חבורה של ילדים דפוקים ואני לא מנסה גם להתחבר אליהם

אין לי כוחות לאנשים פשוט
למזלי סיימתי לימודים

שואל השאלה:
אני תמיד הייתי הילדה בלי החברים אבל יותר הבעייתית לא השקטה והשנה הזאת ניסתי להתחבר והבנתי כמה ילדים זה באמת חרא אז החלטתי ששנה הבאה אני אוריד פרופיל וסתם רציתי לראות איך זה^^^

כי אני לא מתחברת לאף אחד
ומעדיפה לשבת בשקט שלי בצד
מאשר להיות שותפה לשיחות המפגרות שלהם

אני אוהבת את זה .
לפעמים אני כן מדברת והכל אבל לרוב אף אחד לא באמת מכיר אותי
ועדיף לי לשמור על פרופיל נמוך כלפי המורות גם. אם אני רוצה משהו מהמורה אבקש בסוף שיעור.
אין לי כח לאנשים אם היה אפשר היתי ישנה כל ההפסקה

אני חושבת שזה עניין של טעם, אני הייתי ממש קופצנית עם אנרגיות שאלוקים לא יודע מאיפה הבאתי אותן ובכל זאת העדפתי להיות הילדה השקטה כי ככה היה לי נוח לברוח מאנשים שלא מצאו חן בעיני, והיו המון כאלה...

כי כולם מזויפים שם וזה עולה לי על העצבים
ובכללי אני פשוט מופנמת מילדות וגדלתי עם ריחוק חברתי ובעיות אמון
אני פשוט מעדיפה להיות עם מוזיקה באוזניות ולעשן או פשוט להיות לבד ולשמור על פרופיל נמוך ולהישאר מחוץ לדרמה

סיימתי ביתספר.
והייתי שקטה כי הייתי מתביישת לפנות לאנשים. היו תקופות שהייתי מוקפת חברים והיו תקופות שהייתי לבד. אולי זה פאק אצלי שלא המשכתי ליזום אינטרקציה עם אותם אנשים. בכל מיקרה בנתיים אני לא מתחרטת על הסוג בן אדם שהייתי בתיכון

אמ אני לא הכי שקטה בכיתה אבל אני חושבת שזה מעניין של חוסר ביטחון או פשוט שאני לא אוהבת את הילדים האחרים ולא מתחברת
זו אני אבל כל אחד כנראה סיבה שונה

אני לא אוהבת את הכיתה שלי
השנה עברתי בית ספר
בכיתה הישנה שלי הייתי אנרגטית והיה לי כיף אבל עכשיו עברתי לכיתה חרא ואני מעדיפה להיות לבד עם אוזניות בלי כל הילדי חרא
וגם אני ביישנית יחסית אני נפתחת לאנשים ממש ספציפיים שבאת מבינים אותך ולא אלה ששמים ז*ן עליך

לא רוצה להתחבר אליהם, לא אוהבת אנשים, בריאות נפשית ברצפה

זה יישמע מוזר, אבל אני פשוט לא אוהבת לדבר. אני מאד אוהבת להיות ליד קבוצות של אנשים לשמוע אותם מדברים וצוחקים, ולצחוק גם אבל לא לדבר. אני רוצה להיות בשקט ולהקשיב להם ולא לדבר.
וגם- אני שונאת בדיחות מיניות ונראה שזה בערך 90% מהבדיחות של הדור הזה, זה וטיקטוק. פשוט לא מתחברת לאנשים האלה.

עכשיו אני עוברת לפנימייה אז טכנית אני כבר לא. אבל הייתי בגלל שכל השאר צאחלות, שלא פתחו ספר מימיהן, עם שיח רדוד ומשעמם ותחביבים של אינפנטיל.


מספיק טוב?

לא סובל אף ילד בכיתה, אז עדיף לשתוק ולדבר שצריך
להיות האיש הכי חכם בחדר רק מלשתוק ולהקשיב:)

הוא לא מוזר אפשר להבין אותו^^... רוב האנשים לא שווים קירבה בכלל

אני לא אוהבת את הכיתה שלי אני תמיד בצד אם ספר או אוזניות מרגישה שונה ולא קשורה כאילו שזה לא המקום שלי

כולם שונאים אותי חושבים עליי דברים רעים וגם אני לא אוהבת את הכיתה שלי
אני עוברת לחטיבה אבל רוב מי שיהיה שם יהיה מהיסודי

אין לי כ"כ נושא שיחה איתם. תמיד מעניין אותם הטרנדים שלא מעניינים אותי בכלל (ואלה שכן מעניינים, אני צריך לשמור בסוד בגלל מוניטין מטופש שדפקו לי) גם כשניסיתי לא הצלחתי למצוא בדר"כ נושא שיחה עם אף אחד. בשנה האחרונה נפתחתי יותר ואני לא אוהב את זה בכלל.

דבר ראשון כי אני ביישנית.
ודבר שני לא באלי חברים שמעשניים ושותים לי וודקה בגיל 15 וכל קללה שנייה שלהם זה אמא שלך ז!נה וחושבים שזה מגניב.
שזה ממה שרוב הכיתה שלי מורכבת.
רוצה להיות אני, ולא לזייף את עצמי כי זה ממה שרוב הכיתה שלי מורכבת.
יש לי ממש חברים בודדים בכיתה.
אולי 3 . ואני בסדר גמור עם זה.

האמת שאני יכולה להגיד שני דווקא לא השקטה של הכיתה.
וכואב לי לראות את התשובות כאן של האנשים. אני יכולה להעיד על עצמי שאני הבנאדם הכי ביישן בעולם, בגלל שאני כזאת אני דווקא תמיד פונה לילדים השקטים של הכיתה. נטו כי אני הייתי כזאת בחטיבה
ואני יודעת איך זה מרגיש...
ואם הם לא מעוניינים להצטרף זה בסדר..
לפעמים אני גם יושבת איתם לבד כדי שלא ירגישו בודדים או ירגישו לא בנוח.
או לפעמים אם אני רואה שמתחלקים לזוגות לבד דווקא אליהם אני ניגשת.
לרוב זה אנשים ביישנים או אנשים עם חרדות חברתיות או שהם סתם לא אוהבים את הסביבה של הכיתה שלהם וזה גם בסדר.
אבל לא כולם אותו דבר כמו שהם חושבים.
אני מכירה כאלה שמחשיבים אותם כהערסים של השכבה ואני יודעת שהם אף פעם לא יפגעו בבנאדם. אף פעם.
חלקם זה דמות שהם בנו לעצמם כדי לצאת ממצב מסויים שהם היו בו, וחלקם אפילו היו כאלה שהיו השקטים של הכיתה.

^את נשמעת כמו אדם נחמד.

אני אוהבת את הלבד שלי ולא כיף לי / נוח לי לדבר עם אנשים אז אני מעדיפה לשבת בשקט ולהיות בטלפון

שאלה ללא מהות- תודה ממש! בטוחה שגם את!

^אני בת, אבל תודה.

סורי חחח התעצלתי ללכת לבדוק בקיר חחח

כי קשה לי ליצור שיחות עם אנשים, קשה לי לגשת לאנשים..
אם מישהו ניגש אלי ומתחיל לדבר איתי אז סבבה ואזרום איתו והכל אבל בכללי אני נורא שקטה, ביישנית וחסרת ביטחון - אין לי כל כך מה לעשות עם זה כי אני ככה מגיל נורא קטן ותמיד הייתי ככה.

לרוב הסיבה שלי היא שאני פשוט די אנטי חברתית ולא אוהבת אנשים

לא אוהב צומי וגם עדיף לא להגיד כלום משאר להגיד משהו דפוק

חרדה חברתית כנראה (אין לי זמן ללכת לאבחון אף פעם). אני ממש יכול להתחיל להזיע כולי ולא לחשוב בהגיון, ממש כמו כשאני בהזיות כשיש לי שפעת. פעם אחת כמעט התעלפתי מלדבר עם חבר לכיתה בטלפון לבקש ממנו מראש שאשתמש בסיכומים של כמה ימים (לפני שאחרים יבקשו ממנו, הוא היה בזמנו בין הכי טובים בכיתה).

להיות מוכן עם ak-47 בתיק. חברים מחטטים לך בתיק, לכן לא צריך חברים. (מבהיר כרגע שזה ציני לא להזמין משטרה)

לא אוהב את הכיתה כולם שם אלימים

כי אני עסוקה מדי בלמכור סמים ולחשוב על להפיל את הממשלה

^אנימת

לשבת בשקט ולבחון כל צעד של מישהו זה כיף

מהניסיון שלי עם אנשים כבר עדיף לבד
עדיף להיות לבד מאשר עם הצ'אחלות מהשכבה שלי שצורחות את כל מה שעולה להן לראש, לובשות חולצות בטן ומכנסיים קצרים שחושפים חצי תחת, או מאשר עם הבנות שמשחקות אותה חברות שלך ובסוף משאירות אותך לגמרי לבד, המורים לא באמת יכולים לעזור, עם כמה שהם מנסים לעשות את פעילויות ה"הכרה" האלה, כלום לא עוזר וכולם נשארים בחבורות שלהם ובמילים אחרות באזור הנוחות שלהם, אף אחד לא באמת שם לב לילד השקט וככה זה יישאר

אני ביישנית חח

חרדה חברתית צ'אקק

שואל השאלה:
אני בהלם שהשאלה שלי קצת התפרסמה תודה לכם על הנעציםם