אנשים שכותבים ומבינים בזה.. כנסו להתייעצות

אני נאחזת בזה חזק.
נאחזת חזק כל כך, שהידיים מסרבות להרפות.
או שאולי זה המוח שמסרב.
אני מתפללת שהחתיכה האחרונה שאני אוחזת בה, היא זו שתחזיר אותי לחיים.
זו שתפרא אותי מהגעגוע, מהכאב, מהשכחה.
כי היא הסיכוי האחרון שלי להינצל.
היא מושכת אותי לכיוון האור, למקום שבו הייתי צריכה להיות מזמן.
למקום שבו נמצאת השלווה הפנימית שלי.

א. איך זה?
ב. אני רוצה להוסיף עוד כמה משפטים שיגרמו לקורא להבין שהוא בעצם החתיכה שהחזירה אותי לחיים.
חשבתי על משפט כמו "אני מודה לך, שהיית שם בשבילי" אבל פשוט נתקעתי ואני לא מצליחה לחשוב על משפט ועל דרך שאוכל לשלב את זה.

עזרה בבקשה.