הגיוני שאני עושה פסיכולוגיה לעצמי?

במקרה כזה כל עוד את לא מרגישה שיש צורך בפסיכולוג אז אין צורך.

אבל זה לא שאת מחליפה פסיכולוג, את מודעת לעצמך, לרגשות שלך, להתנהגות שלך וזה מעולה, אבל זה לא במקום פסיכולוג.

אולי תנסי ללכת לפגישת ייעוץ אחת והיא תעזור לך
אבל גם אני מסיקה מסקנות ולומדת עם החיים דברים שהבנתי ופירשתי את צורת החשיבה שלי וההתנהגות שלי בזכות עצמי
כלומר למדתי על עצמי יותר ממה שכל אחד מכיר אותי והגעתי להבנות ותובנות לבד עם הזמן

עדיף ללכת לפסיכולוגית. את לא יודעת באמת מה התהליכים האלה עושים או מה הם אומרים, בשביל זה אנשים עשו תואר שני בפיסכולוגיה קלינית ולמדו את הדברים האלה.
מעבר לזה, אין הנחתום מעיד על עיסתו. אף אדם באמת לא יכול לנתח את עצמו בצורה אובייקטיבית ויעילה. גם פסיכולוגים הולכים לפסיכולוגים אחרים בעצמם

מהניסיון שלי פסיכולוג עוזר לך להבין דברים ולהיות מודעת לסיבות שאת מרגישה דברים ולנתח אותם אבל זה משתנה לפי שיטת טיפול
אם את מסוגלת להבין דברים כאלה לבד על עצמך את לא צריכה אלא אם את רוצה לדבר עם מישהו
לדעתי פסיכולוג זה די בולשיט ועדיף פסיכיאטר לפי המצב או הצורך

שואל השאלה:
אבל אני יודעת שאם אני אלך לפסיכולוגית או פסיכיאטר אני לא אדבר אני לא אסמוך עליהם

^אני מבינה שזה קשה לדבר עם מישהו.
לא כי אי אפשר לסמוך עליהם, בהחלט אפשר לסמוך על פסיכולוג אם את מוצאת אחד שהוא טוב. אסור לו לספר ואין לו למה לשפוט, בטוחה שהוא שמע פי אלף יותר גרוע ממה שאת תספרי לו.
זה מפחיד לדבר ככה עם מישהו - לחשוב שלא באמת אכפת לו ושזה סתם העבודה שלו ועדיין להפתח.
אבל את לא צריכה להפתח מיד, הוא לא יצפה שתפתחי מיד.
לפסיכולוגים יש טריקים, הם די חכמים. הם יודעים לגרום למישהו לדבר והם יודעים לנתח שפת גוף וצורת דיבור, אולי בגלל זה זה באמת כל כך מפחיד.
את מרגישה חשופה.
אבל זה לטובתך, וזה עוזר באמת, מנסיון.