היי אשמח לביקורות על קטע כתיבה שכתבתי ודעות ( הקטע אמור להיות שהוא קורא קטע מספר היסטורי של יפן ומשווה את זה למציאות)

"אל האש קאגוטסוצ'י; עקב לידתו, אימו מתה מכך שהוא שרף את ערוותה, ובצער רב גם הוא מת לאחר שאביו נאלץ לכרות את ראשו".


זה גורם לי לחשוב הקטע הזה, אם בגלל מי שהוא היה הוריו נאלצו לסבול ולהפרד דרך המוות, או אם היה אשמה מלכתחילה.
"הורים הסובלים מילדם המביא איתו תוצאות רעות, עקב הולדתו והמשכותו בנסיון לחיות".
אני מניח שלחפש כבר אשמה בנושא של אלים פתרון ותשובה לא צריכה להגיע מאיתנו בסיפור הזה.

אבל אם היה מדובר כבר במקרה אחר אך דומה בעולם שבו אנו חיים היה אפשר למצוא הגיון בשאלות כאלה ואחרות ואז הייתי תוהה כבר לגבי התשובה.
אם הסיפור היה "אדם שהתאבד" הסיטואציה הייתה הגיונית יותר לחשיבה, ומציאת פתרון למקרה.
אם זה היה אשמתו בגלל שהחליט לפעול ככה? או שזה בגלל המשפחה שלו? זה יכול להיות הסביבה שלו וזה יכול להשאר כלא ידוע, אך עדיין אחרים מנסים להעביר האשמות מתוך תסכול, חוסר ידע או פחד.
מי צריך לקבל את האשמה הזאת? למה? ואיך?
בעולם הזה...המושג "אשמה" נוצרה על ידינו, בני האדם.

אשמה יכולה להסתיים כנכונה כלפי אדם מסוים, אבל לפעמים יהיו אנשים שיסבלו במהלך חיפוש מציאת האשם.
אם זה אשמתנו אבל מעבירים את האשמה לאחר ובין אם אתה האחד שמקבל את האשמה שלא שלך, זה יכול להיות שאתה מודע לאדם שאשם אבל יש לך קשר רגשי כלפיו ואתה נאלץ לשתוק או להעביר אותה או בכלל שאתה רואה אנשים מעבירים אשמה אחד לשני.
הדבר המשותף לכל המקרים האלה אלה שלוש אפשרויות; אמת, שקר, והשערה.

זה דיי משעשע לראות שיש אנשים שמתעניינים יותר בלחפש אשמים מאשר להיות מועסקים לבחור במציאות.
במקרה כזה אני מתחיל להסתכל ולחשוב על זה שחיות יותר מציאותיות מאיתנו.