כתבתי שיר על העבר שלי עכשיו זה כמו ראפ כזה תענו תאמת זה יפה?

יש בי המון פחד
שכולם יגלו
כל מה ששיקרתי
כל מה שהסתרתי
כל מה שהדחקתי
כל מה שהכחשתי
כל מה שמחקתי
מחקתי גם חלק ממני
ולא נראלי שמישהו שם לב אלי
אולי זה בגללי
אולי הסתרתי יותר מידי דברים
אולי זה בגלל שהרחקתי
את כולם מסביבי
נכנסתי לפחד של עצמי
הפכתי לחושך
שילדים קטנים פוחדים ממנו
ורוצים מנורת לילה רק שאני
לא יכולתי להדליק אור או אש כי הגוף התרגל לשקט ללבד להדחקה ללא אכפתיות
ואיפה אני
קצת שכחתי
לדאוג לעצמי נעלמתי
ליותר מידי
אז תענו לי
איפה אני???
איך פתאום כל זה קרה
האם אני עדיין חשובה?
אולי לא אולי כן
למי אכפת
בכל מקרה
שלום חושך ביי אור
בגדים שחורים זה כבר חלק ממני
להתחבא בקפוצ'ון
שלא ידעו אם אני בן או בת
שלא ינסו להבין אותי.
באלי קצת ת'אור שכולם מרגישים
כל הדיבורים
יהיה בסדר
הכל יעבור
אף אחד לא שאל
את בסדר?