למה יש כל כך הרבה בנות שמוכנות להיות עם גברים שוביניסטים שהם מתייחסים אליהן כמו לחפץ ואומרים להם שאסור להם ידידים וכאלה?

לא יודע גבר באמת שזה fucked up

הם חולות נפש

שואל השאלה:
במדינה הזאת הם נחשבים גברים שצריך לשקם ותמיד סולחים להן

מה באמת? עזוב המדינה שלנו אבודה

אני לא חושב שהן ממש נהנות מהקטע שאסור להן ידידים וכאלה אבל הם מוותרות להם בנוגע לזה. לרוב הקשרים האלה לא מחזיקים. יש גם בנות שאוהבות את הצד "האגרסיבי" של הבנים האלה אז הן נמשכות אליהם ואז אחרי כמה זמן הם פוגעים בהן ואז הן מתחרטות. אבל אחרי כמה זמן הן יפלו לזה שוב כי הן לא למדו.

שואל השאלה:
הן מעלות לטיקטוק שהן רוצות גבר כזה כי זה גבר שאוהב והן לא רוצות איזה מתרומם רק שזה צבוע שיש לרובן תמונות חשופות באינסטגרם

שאלה יותר טובה:
למה אנחנו הגברים שמכבדים בנות ולא אומרים משפטים דפוקים וסטריאוטיפים כמו: "שקט אישה" או כל מיני דברים שאמורים להיות "מגניבים", למה אנחנו אלה שנשארים לבד. למה בנות אוהבות באד בויס ונמשכות לגברים שיורדים עליהן

שואל השאלה:
^כי ביולוגית הן יותר נשמכות לגבר התוקפני. אבל לא מבין בכל זאת למה הן בוחרות להיכנס איתם לזוגיות

אני מאמינה שזה קשור מאוד לדימוי עצמי, ככל שהבנות יותר בטוחות בעצמן, כך הסיכוי שהן יצאו עם גבר חלש אופי ותוקפני נמוך ביותר. גברים שמראים תוקפנות כלפי חוץ, בעיקר מנסים לחפות על אופי חלש וחוסר ביטחון

שואל השאלה:
דווקא ממה שאני רואה גברים תוקפנים הם מלאי ביטחון

אצלי זה כזה, בסיפורים זה תמיד נשמע טוב ומושך, אבל במציאות זה טוקסיק בטירוף. לדעתי כן צריך להיות בגבר את הקטע הדאגני אבל לא ברמה של לשלוט להן על החיים. זה מאוד תלוי במי ומה

גברים תוקפניים הם פחדנים גדולים ועושים הצגה אחת עצומה, בתור מטפלת רגשית שעובדת איתם אני אומרת את זה בבטחון מלא. גבר אמיתי - לא צריך להוכיח לאף אחד שהוא גבר. הוא יודע את זה - וזה מספיק. מי שעושה הרבה רעש - כנראה לא מספיק בטוח בגבריות שלו. ומחפה על תחושות החולשה שלו ברעש וצלצולים. נקודה!

שואל השאלה:
אבל אם את מטפלת בהם איך אפשר לזהות שהם לא באמת עם ביטחון במה זה מתבטא ?

ברגע שאתה שואל אותם מה המטרה שלהם בחיים?, במה הם טובים ואיזה מקצוע הם מצטיינים בו? - אתה קולט שמרוב שהם עסקו בקליפה, הם לא עוסקים במהות. בסופו של דבר, הם אומרים לי - ואללה אחותי, לא חשבתי על זה. אני לא באמת יודע במה אני טוב, איזה מקצוע יהיה לי - אנא ערף נהג משאית. שם בדרך כלל מתחילה העבודה המעמיקה על זיהויי הכישורים המיוחדים שלהם, העוצמה שלהם, הפניה ללימודים מתאימים (ליחידות הכשרה בצה"ל אם הם מתגייסים) ולהתחיל לעבוד על שיפור החיים שלהם באופן כללי, העתיד המקצועי ובכלל, ככל שהם מתמקצעים, מזהים במה הם טובים - הם נהיים אנשים הרבה יותר רכים ומאושרים. יש להם סיפוק בחיים, מטרה והכרה מלאה בחוזקות וביכולות שלהם. כי כשיש למישהו חלום, תקווה, כיוון - אין לו סיבה אמיתית להיות תוקפני. הוא מבסוט מעצמו ומתקדם בקצב שלו להגשמה. זה מה שכולנו צריכים - כיוון ואנשים שיאמינו בנו. אנשים עושים שינויים מטורפים אם מכוונים אותם נכון

שואל השאלה:
כן אבל קשה לי להאמין שהם פתאום יפסיקו לנסות לצאת גנקסטארים והם פתאום לא ירדפו אחריי מכוניות ובגדים רק כדאי לקנות מעמד. זה משהו שהיום רוב הצעירים בתוכו כמובן שיש סקאלה ויש כאלה שעושים את זה במידות קטנות אבל ממה שאני רואה הרוב היום פשוט רוצים להיות כמו החברים שלהם

שואל השאלה:
גם אם חל שינוי לטובה עדיין יש להם תשדים שלהם. ואיך הם בכלל מודעים לזה שהם צריכים טיפול

מי שרוצה להיות כמו החברים שלו, זה מי שלא היה לו מודל טוב בבית, מי שמחפש הזדמנות ליצור איתו קשרי שייכות ומשפחה - כך למשל מגייסים אנשים לשורות של עבריינים וכאלה. עושים מהם משפחה, מייצרים יחסים קרובים ביותר וכאלה. הדרך הטובה ביותר לעבוד איתם - היא לבדוק איתם אם המודל שהם בחרו משרת אותם, או מכשיל אותם. האם זה הדימוי שהם בוחרים לעצמם, או שהם נגררו. יש כאן המון עבודה מאוד מאוד עדינה על הפיקסלים של האישיות שלהם. על הבחירות שהם עשו לאורך הדרך, והאם היו רוצים לשנות אותן. ואז שינויים קטנטנים לאורך זמן, בדיקה ותיקון לאורך הדרך. יש הרבה אנשים שההורים שלהם מפנים אותם לטיפול - כי הם מזהים שמרוב שהם במותגים ובערסיאדה, הם לא משקיעים ברכישת מקצוע ובלימודים. שהם צריכים הכוונה קשוחה ומדוייקת. כשאת באה להם בטוב, בשיחה קרובה ואמיתית על הבסיס של הבסיס - הם קוראים לך אחותי ושופכים. ומדברים ומתחילים להבין שהדרך הזאת לא משרתת אותם. לאט ובחוכמה. מי שרוצה לעשות שינוי עושה, ומי שלא רוצה לעשות שינוי חוזר אחרי שנתיים ועושה שינוי. אני שותלת את השאלות במוח שלהם וגורמת להם לשאול את עצמם, אם זו הדרך שהם בוחרים בעצמם, או שהם נסחפו? האם זה המקצוע שהם באמת רוצים לעשות - או שהם יכולים להשקיע יותר ולהצליח?. לפעמים העניין הוא הזרע הזה של השאלות שאת שותלת - באמונה מלאה שגם את תשחררי אתזה לשנתיים. השאלות האלו ימשיכו להעסיק אותם. אופטימיות ואמונה זה שם המשחק!

שואל השאלה:
אוקיי תודה רבה. ממה שאת אומרת זה נשמע שרוב בני הנוער הם נגררים ואוהבים ערסיאדה והאופן הגורף זה מה שעצוב. שזה לא קשור לעושר עוני בית ספר מצויין וכו. זה קורה בכל מקום כבר