מה אתם חושבים על השיר שכתבתי? (בעקבות חרם שעברתי)

תגידו לי איך מרגישים
כשלכולם יש ולך אין חברים
אמרו לי שאני מכוערת
אחרי כמה ימים הוסיפו גם מטומטת
למה אנשים לא אוהבים אותי בלי תנאי
כדי שיאהבו אותי אני צריכה לשים מסיכה על פניי
כששואלים אותי "את בסדר?" או "צריכה משהו?"
אני חושבת בלי לשים לב "אני צריכה מישהו"
שיתמוך בי שיהיה לצידי בכל תנאי
רק מולו לא אסתיר את פניי
בצער רב וברגשות מעורבים אני מרגישה שאחייה עם הבדידות לכל החיים
עם קול בראש שאומר לי את לא יפה ולא מיוחדת
ואני אקשיב לו ואהייה מיותרת