אין לי חברים (שוב שואלת כי לא היה מענה פעם קודמת)

אני לא חושבת שאני בנאדם רע כל-כך אני ביישנית קצת ושקטה אבל עם הזמן אני מתחילה לדבר ולהתחבר
אבל אף אחד לא מתחבר אליי
הכיתה שלי בתיכון החליטו בספונטניות לצאת לטיול ואף אחד לא חשב להגיד לי, והקטע הכי כואב היה שבאו אליי ואמרו לי "היי את לא היית שם" כי פשוט אף אחד לא שם לב עד שהם ראו אותי
לא הצלחתי גם להתחבר לבנות בשירות באמת יש בנות שקצת קשה לי עם האופי שלהם אבל אני שותקת וממשיכה הלאה וכן מנסה להתחבר
אבל פשוט לחלק יש חברות טובות יותר ולחלק פשוט לא הצלחתי להתחבר והם גם לא הצליחו להתחבר אליי
קשה לי. קשה לי מאוד עם זה אני באמת רוצה חברות
אבל לא משנה כמה אני מנסה אף אחד לא רוצה להיות חבר שלי ואני באמת לא מבינה למה
לפעמים גם פשוט שיחררתי ואמרתי בסדר לא להיות לחוצה על זה וגם זה לא עבד
ואם אני יוזמת דברים עם אנשים אני בסוף נשארת לבד תמיד זה ככה
אני לא רוצה להישאר לבד אני רוצה גם חברות להיות אצלם לישון אצלם לצחוק איתן למה תמיד אני צריכה להתאכזב מאנשים שחשבתי שהם חברים שלי?
אם למישהו יש דרך לעזור לי אני אשמח כי אני כבר הרמתי ידיים