אזהרה סיפור החייאה, החייאה ראשונה, *תיאורים שיכולים להיות קשים*!!

ההחייאה הראשונה שלי הייתה אחרי שנתיים של התנדבות פעילה על האמבולנסים השונים - (על הלבן ועל האט"ן) , אחרי שכבר הפכתי להיות חונכת באמבולנס הלבן ובאט"ן.
לפני ההחייאה שלי היו לי בערך כל מקרה "קשה" ו- "מגניב" שכל מתנדב נוער היה חולם עליו - בניהם - לידה, קטיעות מלאות, טראומות קשות, מקרים שבגללם חברנו למסוק בשביל הגעה מהירה לבה"ח המתמחה בטראומות קשות. אז כן היו לי הרבה מקרים והרבה ניסיון כבר אחרי שנתיים של התנדבות פעילה (אני מה שנקרא צהובה אורגינל), אבל אני גרה באזור חבר מקרים אז במשך שנתיים צברתי ניסיון, ידע והכי חשוב ביטחון על האמבולנסים השונים עם מקרים רבים. ואז... זה היה משמרת בוקר הגעתי לתחנה, החובש מהלילה התחיל להכין לנו קפה ואז בום כל התחנה מצפצפת מקרה יאללה עולים לאמבולנס, בויזה קוצר נשימה סבבה מקרה רגיל... ואז הויזה מתעדכנת ככול הנראה החייאה במקום... אוקי... לא פעם ראשונה שאני יוצאת להחייאה ומגיעה לבן אדם יושב או עומד על הרגליים. הנהג אמר שיכול להיות סתם התחילו החייאה, הסיבה שהוא אמר את זה ומה שהיה מיוחד במקרה זה שהיה מדובר בילדה בת בסה"כ 9 אז החייאה עליה? לא היה נראה לנו הגיוני הגברנו מהירות הגענו תוך כמה דקות בכניסה ללובי כבר ראינו את המתרחש בערך 3949 אלף אנשים במקום בקושי רואים מה מתנהל שם ואז...ראינו את ההחייאה שהתנהלה, אני לא אתאר את המראות אבל אחרי זה מיד הפראמדיק ניגש לפתוח נתיב אוויר הפראמדיק הנהג עשה ביג ונתן תרופות דרך העצם אני הגשתי את הציוד אינטובציה לפראמדיק ואז מיד אחרי שהפראמדיק סיים לעשות את האינטובציה הגיע הסופרוויזר והשתלט על כל המקרה התחיל עיסויים הפראמדיקית שאיתו הנשימה והעלנו אותה לאמבולנס במהלך עיסויים והנשמות באמבולנס כבר נכנסתי לסבב עיסויים מפרך. אחרי פינוי לא קצר לבית החולים של בערך עשרים דקות או חצי שעה הגענו לחדר הלם שיצאתי מהחדר הלם האמא המסכנה כבר הבינה את המתרחש ושאלה אותי אם הילדה נושמת בכוחות עצמה הסברתי לה שכרגע עוד מנשימים אותה.... ואני לא יודעת להגיד מה מצבה... אחרי זה התפנתי לעכל את האירוע יחד עם החניכה ולסדר את כל הבלאגן שהיה באמבולנס... מאוחר יותר נודע לי כי בצער רב הילדה לא שרדה ונקבע מותה בבית החולים.
*לילדה (ז"ל) היו מחלות רקע שהשפיעו על התפתחותה ותפקודה התקין.