6 תשובות
ליהדות יש רובד מיסטי שמבט ראשון נראה הזוי ואף מגוחך. אבל הייתי ממליצה לך לעיין בהגות הזאת ממבט עיוני ורחב יותר לדוגמא תעייני קצת בספרים של גרשום שלום שנחשב מחוקרי הקבלה והמיסטיקה הגדולים ביותר.
כן וכן, בתור אחת שגדלה בבית מסורתי אני יכולה להגיד שלדעתי זה מזעזע, לקרוא לאישה טמאה כי היא במחזור זה מזעזע בעיני, זו דרך העולם - לכל הנשים יש מחזור בערך רבע חודש ולקרוא להן טמאות רבע חודש זה מזעזע
בבית קברות יש רוחות רעות וטומאה
וזה יכול להידבק באישה
וזה יכול להידבק באישה
וכהנים יטמאו טומאת מת
כי היא טמאה כשהיא במחזור.. זה די ברור
אנונימית
כתבתי קצת בגדול על המיסטיקה היהודית עכשיו לגבי ספציפית המקרה של נידה וטומאה אצל נשים הייתי רוצה לעשות בירור היסטורי ואטימולוגי. ראשית, כפי שמעיר ניטשה בספרו 'הגנאלוגיה של המוסר' מבחינה אטימולוגית השורש של המילה טמא וטהור (לא להתבלבל בין קדוש ומחולל) הוא מלשון ניקיון לכן הטהרה תמיד באה אחרי ניקוי עם מים. בלשון אחר: חוקי הטומאה והטהרה מייצגים מודל הגייני של אותה תקופה, בנוסך ראוי לציין כי באותו הזמן היה חלוקה בסיסית בין האליטה הכוהנית ששמרו את חוקי הטהרה (ניקיון) מול העם הפשוט שלא שמר על הגיינה (הטהרה). [פ' ניטשה, 'לגנאלוגיה של המוסר' פסקה 6]
שנית, ניתן להצביע על קשר חזק בין הדת הזורואסטית שהייתה דת מרכזית שנפוצה מאוד בקרב האימפריה הפרסית בתקופת התגבשותה של היהדות. הזורואסטרים דגלו בגישה מאוד נוקשה לגבי נידה: "בזמן הווסת, האישה נתונה לשליטתו של אהרימן ולכן היא טמאה. נידות היו סגורות בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטן לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים אסור היה להן ללבוש את בגדיהן הרגילים אלא רק תכריכים. כדי שלא יהיו חזקות בזמן זה, היה עליהן לאכול מעט מאוד, בכפפות, מצלחת מתכת (שאינה יסוד מקודש). את השיירים היו משמידים. יומיים לאחר תום הווסת, או תשעה ימים לאחר הופעתה, היה על האישה להיטהר באמצעות טבילה ב"גוֹ-מֶז" שתן של פר שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור." - לקוח מויקיפדיה. יש הטוענים כי מוטיבים מן הדת הזורואסטרית כמו דיני טהרה (כפי שציינתי לגבי נידה), כיסוי ראש, וגם אמונות שונות על תחייתו העתידית של הגוף, על מאבק נצחי בין כוח טוב לכוח רע, על יום הדין, ועל חיי נצח השפיעו על התגבשות מאפייני היהדות.
שלישית, יש מוטיבים הן במיתולוגיה והן ברפואה בת זמנם המצבעים על כך שגברים פחדו פחד מוות מנשים. יש תיאורים של נשים קניבליות האוכלות את הילדים שלהן, תיאורים של אלות מלחמה (ענט, איסס) שעורפות ראשים של גברים, מטילות אימה על לוחמים ועוד. תיאורים של רופאים החוששים שלפות יש שיניים ועוד דברים הזויים לעין המודרנית. [ראו ערך: 'לואיס פרבוניס, אפרקין גנוסיס, אגדה אפריקאית, מאה שנייה לפנה"ס'. 'אפלטון, המשתה'. 'כשף איסיס, מצרים, מאה 10 לפנה"ס'. 'לוחות אוגרית, לוח ענת, לוח 1.3, מאה 13 לפנה"ס'. 'הסיודוס, תיאוגניה, יוון העתיקה, מאה 8 לפנה"ס']
אמלק - תפיסת היהדות כלפי נידה היא תורשה של הרבה מאוד גורמים: רובם נבעו מתפיסות תקופתיות שמתבססות על פחד או על מודל רפואי שעבר זמנו.
שנית, ניתן להצביע על קשר חזק בין הדת הזורואסטית שהייתה דת מרכזית שנפוצה מאוד בקרב האימפריה הפרסית בתקופת התגבשותה של היהדות. הזורואסטרים דגלו בגישה מאוד נוקשה לגבי נידה: "בזמן הווסת, האישה נתונה לשליטתו של אהרימן ולכן היא טמאה. נידות היו סגורות בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטן לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים אסור היה להן ללבוש את בגדיהן הרגילים אלא רק תכריכים. כדי שלא יהיו חזקות בזמן זה, היה עליהן לאכול מעט מאוד, בכפפות, מצלחת מתכת (שאינה יסוד מקודש). את השיירים היו משמידים. יומיים לאחר תום הווסת, או תשעה ימים לאחר הופעתה, היה על האישה להיטהר באמצעות טבילה ב"גוֹ-מֶז" שתן של פר שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור." - לקוח מויקיפדיה. יש הטוענים כי מוטיבים מן הדת הזורואסטרית כמו דיני טהרה (כפי שציינתי לגבי נידה), כיסוי ראש, וגם אמונות שונות על תחייתו העתידית של הגוף, על מאבק נצחי בין כוח טוב לכוח רע, על יום הדין, ועל חיי נצח השפיעו על התגבשות מאפייני היהדות.
שלישית, יש מוטיבים הן במיתולוגיה והן ברפואה בת זמנם המצבעים על כך שגברים פחדו פחד מוות מנשים. יש תיאורים של נשים קניבליות האוכלות את הילדים שלהן, תיאורים של אלות מלחמה (ענט, איסס) שעורפות ראשים של גברים, מטילות אימה על לוחמים ועוד. תיאורים של רופאים החוששים שלפות יש שיניים ועוד דברים הזויים לעין המודרנית. [ראו ערך: 'לואיס פרבוניס, אפרקין גנוסיס, אגדה אפריקאית, מאה שנייה לפנה"ס'. 'אפלטון, המשתה'. 'כשף איסיס, מצרים, מאה 10 לפנה"ס'. 'לוחות אוגרית, לוח ענת, לוח 1.3, מאה 13 לפנה"ס'. 'הסיודוס, תיאוגניה, יוון העתיקה, מאה 8 לפנה"ס']
אמלק - תפיסת היהדות כלפי נידה היא תורשה של הרבה מאוד גורמים: רובם נבעו מתפיסות תקופתיות שמתבססות על פחד או על מודל רפואי שעבר זמנו.