בנים דתיים, קשור למניות אבל אם לא מפריע לכם כנסו

בטח

יש כאלה שכן ויש כאלה שלא, לא רואה קשר לדת

היהדות אוסרת לעשות את זה.

המין הוא מקום קדוש, הוא לא מקום תאוותני.
שימוש במין בצורה תאוותנית תוביל לפגיעה ביחסים בין הגבר לאשתו, וייתכן גם לפגיעה בילדים ח''ו.

^^ בסופו של דבר כמעת ואף אחד לא עושה את זה בחושך....
אנחנו בירידת הדורות ונמשכים לזה.
אפילו שאני דתי ושומר הלכות לא נראה לי אני הולך לשמור על משהו כזה.
כי אני מתחתן עם אישה ורוצה לעשות דברים שאני רוצה ושהיא רוצה שתהיה לנו ההנאה המקסימלית

יש סימנים בשולחן ערוך שמדברים על הנושאים האלה ושם זה מוזכר. עם עוד דברים נוספים שאסור לעשות, או שממש לא ראוי לעשות, או שאם עושים אותם ח''ו זה יכול לפגוע בילד.

בנתיים כל העולם עושה את זה ואני רואה שרובם בסדר

עדיאל היקר, שם הטעות אח אהוב.
אם אנחנו שמים את מרכז הפוקוס שלנו בהנאה.
ואם הקשר שלנו מבוסס על הנאה, ולא על חיבור, ולא על בניה, ולא על בסיס תורתנו הקדושה.

למה שבהמשך לא נפזול למקומות אחרים?
אם כל מה שאנחנו מחפשים זה כיף,
מה אתה חושב?
שזה יקל עליך לא לחשוב על בנות אחרות?
הרי גם בקשר עם אשתך אתה מחפש הנאה,
אז מה מיוחד בה?
אם תמצא מישהי יותר קיצונית, שמוכנה ללכת יותר רחוק מאשתך, זה אולי יהיה יותר מרגש ואולי תעדיף אותה על פניה.

חוץ מזה שאם בסופו של דבר זה מגיעה למחלוקות בן האישה לגבר אז הרב יתיר את זה בשביל שלום בית.... אז אני יעשה כבר קיצור דרך

טעות בידך.
ואם זה הרב שלך, תחליף רב.

אני אענה לך על כל השאלות

לא, כמו שכתבו האחרונים באבן העזר, סימן כה.

אדיאל, לא המטרה היא לא הנאה, אלא לקיים מצות עונה וכו'. אם אתה מחליט שאתה לא הולך לשמור את זה - אתה פוגע בקדושה.

אתה לא צריך לענות לי.
תשאל את עצמך מאיפה הגיעו התפיסות המיניות שלך, שזה מה שאתה רוצה לעשות עם אשתך.

ואז תחשוב, האם אתה רוצה שהילדים שלך ילמדו על מין ומיניות מאיפה שאתה למדת.

לשאלה הראשונה
הסיבה שלא אפזול למקומות אחרים יחסית פשוטה כי אני באופי שלי אחד שלא יכול לבגוד אף פעם באהובים שלי וזה משהו ריגשי אצלי ודבר שני לא נראלי כל כך יצא לי לדבר עם הרבה בחורות כי אני לא אחד כזה דבר שלישי אני אחד שיודע לשמור על קשרים ארוכים כי אני לא אוהב סטוצים וכמובן שלא אפול לידיים של שרמוטות

התפיסות המיניות שלי הגיעו מהחשק שלי אבל בסופו של דבר קשר לא בנוי רק על הונאה וזה ברור
הונאה זו רק תוספת

אולי אתה גבר על שיכול לשלוט ב100% במחשבות וברגשות שלו, אני לא שם. ורוב העולם לא שם.

תחשוב שוב (:

לשאלה השניה
כל אחד מחפש טעם לחיים וכיף אז מצידי זה סוג של הנאה שלא אמורה לפגוע בזוגיות כי שם כל אחד אמור להיות בטוח בגוף שלא כלפי הבן זוג השני

אף גבר לא יכול לשלוט ברגשותיו וזה דבר ידוע וברור אבל אני לא רואה את עצמי בחיים אבגוד באישתי

אישתי תהיה מיוחדת מסיבה פשוטה
כי אני בחרתי בה להיות אישתי והיא תהיה הכי מושלמת בשבילי שתשלים לי את הנפש ונהפוך לאחד

אני לא בא להתווכח איתך,
אמרתי מה שהתורה אומרת,
אם אתה חושב שאתה יותר חכם, ומבין יותר, זה שלך אח, אני לא אלוקים, ולא שופט אותך.
אני רק מציג לך את דעת התורה, בבחירתך להחליט אם אתה רוצה להקשיב או לא להקשיב.

רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע.

ולנוק אאוט שלך בסוף
כל אדם יכול ליפול לדברים כאלו אבל תחשוב על זה שאם בן אדם לא ינסה את זה הוא רק מדחיק את עצמו יותר ויותר
בסופו של דבר אתה יכול לראות את זה בנערים שהיו חסידים וחייבו אותם
יש לא מעט אנשים שהיו חסידים ולא נשארו עקב זה שלחצו עליהם להיות חסידים וחא בגלל שהם לא רוצים
ולכן אני חושב שההגבלה הזו לגבי המיניות בן הגבר לאישה קצת מוחמר יותר מעדי אבל כל אחד ודעתו האישית

^^לא רב איתך ח"ו

רק בא לומר לך למה אני חושב ככה

כי אם התורה באה ללמד אותנו זוגיות בריאה אבל בכל זאת אני לא מרגיש שזה בריא לי מה אני יעשה?

קודם כל עושים את התורה כי ככה אלוקים רוצה, בכלל לא משנה אם מבינים או לא.

אבל בלי קשר, אם מחר תחליט שאתה רוצה יחסים פתוחים, אולי זה יהיה סבבה, כי בשבילך אתה מרגיש שזה זוגיות בריאה?

זוגיות פתוחה זה לא מה שחיפשתי

ואם זה מה שתחפש מחר?
מה ככה תדחיק את המיניות שלך?
אתה לא מפחד שהיא תתפרץ?

לא

זוגיות פתוחה זה כבר דיבור אחר ואני לא מתכוון אף פעם לעשות דבר כזה

אוקי, ואם יש מישהו שמרגיש שזה הזוגיות שתעשה לו טוב, ושאם לא הוא ירגיש שהמיניות שלו כלואה. מה אז?

אני לא מפחד שהמיניות שלי תתפרץ אישתי תספק אותי מספיק לכל אדם יש את המעצורים שלו.

אם המיניות שלו כלואה הוא יתפרץ

לא. אני נגעל מהמחשבה על זה

טוב אחי, המון בהצלחה בחיים.

בסופו של דבר התורה קבעה את כל הדברים האלו ו קפידה להחמיר בכל המצבים שבהם היצרים יכולים לגרום לנו לעשות דברים שלא ברצוננו האמיתי לעשות ושאחר כך נתחרט עליהם
אבל תעשה לי טובה אני חושב שכל האנשים שעוד לא התחתנו והם מעל גיל 15 אונ-נו אפילו אם אתה חסיד גור

אז בסופו של דבר כולם חטאו בזרע לבטלה וכו.....

תלוי

פעם אנשים היו יכולים להתחתן עוד מגיל 13 ככה שישר כשאתה יכול להביא ילדים אתה כבר מתחתן
אבל היום אתה נשאר עם היתר שלך עוד מינימום 5 שנים ואתנ מנסה לה אפק וזה לא יעזור לך היום יש אנשים שעושים חתונות לילדים שלהם בגיל הזה נטו בגלל זה אבת בלי שהמדינה תדע כי אחרת...

אסור להסתכל באותו מקום שכל המסתכל שם אין לו בושת פנים ועובר על "והצנע לכת" ומעביר הבושה מעל פניו שכל המתבייש אינו חוטא דכתיב "ובעבור תהיה יראתו על פניכם" זו הבושה "לבלתי תחטאו" ועוד דקא מגרה יצר הרע בנפשיה וכל שכן הנושק שם שעובר על כל אלה ועוד שעובר על 'בל תשקצו את נפשותיכם':
שו''ע, סימן ר''מ, סעיף ד'.

רק מזכיר, זה אותו השולחן ערוך שאוסר לאכול חזיר

אז תעשה את זה עם סדין אחי כי גם בחושך אתה יכול לראות לפעמים
חוץ מזה שעל פי ההלכה אפשר אור נרות בחדר ע"פ ההלכה.....
אז בכל זאת יש להם אפשרות לראות את זה מה תומר?

דבר שלישי אני לא חושב שדוד המלך ושלמה המלך שמרו על הדברים האלו במינימליות בכלל והם סוג של סמל בשבילנו

עקרונית בואו נתחיל עם זה שפעם כל זה היה מותר
אחר כך עם השנים באו רבנים ועשו את כל הגדרות האלו בשביל לשמור על זוגיות בריאה.
עכשיו יש בן אדם שזוגיות טובה בשבילו תהיה אישה מצחיקה או קרה או רצינית או היסטרית אבל כל אחד בשלו.
בסופו של דבר ההגבלות האלו נעדו בהערכה כללית אבל עקרונית אני רואה בעצמי שזה יפגע בזוגיות שלי אז אני יעשה משהו שבכוח יפגע בי?

אז אתה רוצה לומר לי שפעם אנשים היו עושים זאת עוד מעצמם? פחות מאמין לזה כי זה בכל זאת "יצרים".
ומה יעשה אדם בור ועם הארץ שלא יודע שום דבר מהחיים שלו ושומר תורה המצוות אבל לא היה אף אחד שיפרש לו שדבר כזה אסור.
ואם הם שמרו על בסיס גבוה אז למה דוד ושלמה לא שמרו עליו (לא רק הם כמובן).
בסופו של דבר פעם לא החמירו כמו היום.
עם כל הסיפורים של דוד כמה פילגשות היה לו למה היום זה אסור? בגלל שזה פוגע בשלום בית? אז יופי בשבילי לפגוע בשלום בית זה מה שאני עומד עליו עד עכשיו

^^לא אמרתי את זה

אז למה שלא יכתוב על אדם כמוני? למה לאסור אותי במשהו שלא טוב לזוגיות שלי ורק יהרוס אותה ואז בסופו של דבר אני נפגע מזה הלכתית?

אסור לשמש לאור הנר, גם זה כתוב בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ.

אל תגיד דברים שאתה לא יודע.

תסביר לי למה זה איסור עוד מהתתחלה הגבר לפי ההלכה "קונה את האישה" עכשיו לפי התורה היא רכוש שלו

מי אמר לך שדוד ושלמה לא שמרו על זה?

בשר וחלב עצם האיסור כי זה לא בריא וזה דאורייתא בסופו של דבר ההלכות נועדו כדי לעצור את עצמנו מלפגוע בעצמינו

תוכיח לי שהם כן שמרו על זה

עקרונית בשר וחלב על פי המדע גם נמצא בתור משהו שלא בריא לגוף שלנו

את התשובה לפרה עם החור בלב אני לא יודע מה התשובה

"תוכיח לי שהם כן שמרו על זה"


אני לא צריך להוכיח שהם שמרו, כי מן הסתם מעמדים אדם כשר בחזקת כשרות, דהיינו קיים את ההלכה.

האם תבקש להוכיח כמו שטוענים כמה כופרים בתושב"ע שהם הניחו תפילין? אם אם לא תצמא לזה מקור - זה אומר שהם לא הניחו תפילין? כי זה מה שטוענים מסיניורנים כופרים בתושב,ע?
אתה גם הולך לכיוון זה, דורש ממני להביא שכן שמרו, כי אם אני לא אביא לך - אתה *קובע* שהם לא. וזה על סמך מה? למה שאנשים כשרים לא יעשו מה שההלכה אומרת?

לא לוקח את זה למקום אישי אני סך הכל חודב שבסופו של דבר יש הלכות שחייבים לשנות אותם עם הזמן
נגיד עכשיו אבא ירביץ לילד שלו אם הוא לא יקשיב
אבל אחי בוא.... בדור שלנו גם אם תרביץ הילד ילך אחריך מפחד
בדור של פעם מי העז בכלל לחשוב על דיברי חכמים? הם היו כמו רובוטים עכשיו בדור שלנו אנחנו מנסים ללמוד אותם כי בדור שלנו אין אנשים נביאים וכו.... וכמובן שיש הלכות שנפסקות עם הזמן ומשתנות ואם אי אפשר לשנות אז עושים איזשהו דרך עיקוף בסופו של דבר יש דברים שצריך לשנות בהלכה היו לי איזה שני הלכות ששכחתי מהם עכשיו שאף אחד בדור שלנו לא ישמור עליהם מסיבה פשוטה ועכשיו נזכרתי באחת מהן

הסיבה למה צריך לקיים מצוות לא כי זה לא בריא לאכול בשר וחלב, אלא כי זאת גזרת מלך.

מכיר את המושג "חוקה"?

^^^ שכחתי איך קראו לאישה הזו
כשדוד חשק באישה נשואה כשראה אותה *מתקלחת* מגג ביתו דאג לכך שבעלה ימות ועוד לפני שמת שכב איתה

^^בסופו של דבר תסכים עם זה או לא אבל כל הלכה נועדה כדי לשמור עלינו
נטילת ידיים? מה הצורך? להוציא את המחלות והחיידקים שיש לנו על הידיים לפני הארוחה

אתה מרגיש עם זה שלם?

טוב
אז אני טועה אבל.
*ראה אישה רנדומלית
רצה אותה
רצה לגרום למות בעלה
עוד לא מת
מביא איתה ילד
נשמע מאוד מותר על פי ההלכה

ואם חז"ל אומרים שזה בסדר אז הם סותרים את התורה וההלכה שהם בנו

למדתי את החלק השני של הסיפור הזה אבל עדיין לא שיכנע אותי

זה היה נשמע כמו תירוץ כזה ואני אחד דתי

"נטילת ידיים? מה הצורך? להוציא את המחלות והחיידקים שיש לנו על הידיים לפני הארוחה"
- לא, זה בכלל קשור לטואמה והטרה ולסרך תרומה (עיין שבת יד).

אתה שולל את המצוות כמשהו שעושים בשביל לעבוד את אלוקים? כי אם כן, זה מאבד את המטרה שלהם, כי אם זה רק "צורך טכני" - אפשר לעשות את זה גם בלי אמונה באלוקים. אז השגנו את המטרה עם עושים את זה בלי להאמין שככה צוה אלוקים?

שנינו בני 17 גבר

אני לא אחד שמזלזל בגיל
אני תמיד שמח לשמוע את הצד השני וללמוד דברים חדשים

"זה היה נשמע כמו תירוץ כזה ואני אחד דתי"
- חז"ל ידעו מה שהם אמרו, זאת קבלה דור מפי דור, הביאו ראיות מן הפסוקים.

אם אתה מפקפק בדברי חז"ל - יש לך בעיה רצינית.

^ יודע מה בוא נחשוב על זה ריגשית
האדם שנלקחה ממני אישתו אתה יודע איזו סערת רגשות זו? הוא פוגע באדם רגשית חזק מאוד וזה דבר בילתי נסלח לדעתי בגלל שהוא מלך הוא יכול לקחת אישה נשואה? לא ע"פ ההלכה

"כשם שאסורה לבעל, כך אסורה לבועל"

^^ ושכחת שכל יוצאי מלחמה נתנו גט?

^ נכון שהם נתנו גט אבל ברצונם לחזור אחרי המלחמה הביתה ועובדה שהוא חזר

^ אז לא אשת איש כמו שאתה טענת.

בכל זאת יש סיכוי שהוא יחזור מהמלחמה לפחות תחכה עד אז מי אמר שהוא מת ?

עובדה שבסוף המלחמה הם חוזרים אחד לשניה ולא מתגרשים ב 100 אחוז כי הם לא אוהבים יותר ולא מסתדרים זה גט אם הוא ימות במלחמה או ילדח בשבי וכו....

^^ אז את בא עליו בדקויות, כמו שבא אליו נתן הבניא והוא עצמו אמר שהוא חטא רק לה', כי זה לא נראה טוב מה שהוא עשה, לא שהוא חטא במה שהאשימו אותו.

מותר. אשכנזים רשאים (כך פסק הרמ"א, אבן העזר כ"ה, ב'), וכן גם ההולכים אחר הרמב"ם (הל' ביאה כ"א, ט'), שהם שניהם פסקו כדעת חכמים (נידה כ', ע"א). מרן הבית יוסף פסק שאסור, אך נראה שפסק לפי מידת חסידות, אע"פ כן על ההולכים לפיו יש להמנע, ומי שמנשק לאשתו באותו איבר יש לו על מי לסמוך.

באשר לכל מי שכתבו פה שח"ו וח"ו שתהיה הנאה במין לפי היהדות, מה המקור של זה חוץ מכל מיני כתות קיצוניות סטייל לב טהור ואחרים? סיפוק היצר המיני זה צורך אנושי כמו אכילה, שתייה, שינה, וכו', רבי חייא קבע את ההנאה שהאישה נותנת לגבר כדבר בסיסי שראוי רק בשבילו לא להתגרש (יבמות סג, ע"ב). התורה היא "וחי בהם", בן אדם שכל היום מחפש איך לא להנות מהמיניות בינו ובין אשתו כדי "שתהיה מיוחדת" יהרוג את הקשר איתה ברשות התורה. היה תלמיד של הרב אלישיב שהיה קורא כל לילה יותר ממאה פעמים קריאת שמע בגלל שהוא לא דייק בהגייה ובכוונה, וכשהוא בא לרב אלישיב האחרון פסק לו שלא לקרוא שמע במשך ארבעים יום. ניסיון לעמוד על כל הדקדוקים עד הסוף מבלי להתחשב כלל ברצונות שלך, במקום שבו אתה מתייחס להלכה, זו התאבדות פנימית והיא חטא לכל דבר ועניין. אין קדושה בלהרוג מבפנים את הרצונות הבסיסיים שלך שמהווים את עצם חיותך.

נתן הנביא נתן את העונש לדוד אחרי שדוד התוודה שחטא

אז בסופו של דבר זה מותר^^

ואני הולך לפי הרמב"ם עצם היותי תימני

בטח שזה מותר. אותי אישית זה מגעיל
ובטח שהולכים לפי דעת הרמבם ולא לפי דעת המקובלים

^אתה מניח תפילין בחול המועד?

אנונימי. ומילקי עם חלב.

א. זו הבנה מוטעת בדברי הרמ''א/רמב''ם, בוודאי שאותו מקום אסור.

ב. אין קשר להנאה מינית, הנאה מינית היא חובה דאורייתא, ואדם שלא מספק את זה חייב לתת גט.
המדובר פה הוא על הגבול הדק בין אהבה לתאווה.
וכאשר היחסים הופכים לתאווה, הדרך לתהום קצרה מאוד.

^ אם אני מבין נכון, הנאה מינית - זה משהו שגבר אמור לתת לאשתו ולא לעצמו, נכון? כמו שעשה רבי אליעזר למעט הנאתו.

יש כמה דרגות בקיום יחסים.
הדרגה הגבוהה ביותר זה כדי לקיים מצוות עונה ולפרות ולרבות, הדרגה הנמוכה, זה כדי להמנע משז''ל, זו גם דרגה.
אבל הראוי הוא לשאוף ליותר גבוה.

^^^א. זו לא הבנה מוטעית ולא כלום, הם כותבים בפירוש מותר לנשק היכן שירצה (הרמב"ם מסייג ואומר שמידת חסידות היא שלא לעשות כן, אבל מעיקרא מותר). אתה מנסה להוציא אותם מפשוטם בשביל להצדיק את הדין שחרצת, בהלכה לא עושים את זה (זה גילוי פנים שלא כהלכה).

ב. כשחז"ל מדברים על לא לעבור את הגבול "בין אהבה לתאווה" אין הכוונה שתממש את האהבה רק 70%, הכוונה היא להתייצב בדיוק על הגבול. הבעש"ט אמר לאחד מרבני דורו שהמרחק בין שניהם הוא כחוט השערה, אבל אותו הרב לעולם לא יעבור את אותו החוט. הנישוק באיבר הוא ביטוי של אהבה, וההלכה מתירה אותו (כפי שהבאתי מקורות), אז ח"ו למנוע מעצמנו את העניין הזה, בבחינ' "לא דייך מה שהתורה אסרה לך". אהבה באה מבפנים, להגיד שאם הוא ישאף להנאה מינית לשם ההנאה בלבד הוא יגיע מתוך כך לרצון לבגוד וכד' זה מנותק מהמציאות, לא כל אדם שמנשק באיבר יוצא לבעול כל אישה שמזדמנת לו בשוק, נישואין באים מבפנים לא מבחוץ (כמו שאני לא אומר על כל עבירה שאני עובר שהייתי אנוס, על אף שמעיקר הדין אני יכול כפי שפסק הגאון מוורקא, הסיבה היא שאני בוחר לקיים את המצוות, זה בא ממני ולכן הבן אדם היחיד שארמה הוא את עצמי. כנ"ל על נישואין). למנוע את עצמך מהנאה מינית פשוטה, כמו גם למנוע את עצמך בשבת מאכילה פשוטה לשם האכילה או מנוחה לשם המנוחה וכד', זה הרג של האהבה והדתיות כי אתה הורג פה את עצמך (יש מקורות רבים בתלמוד ובמקרא שלומדים מהם את העניין הזה).

אחתום בדברי הרמב"ם ז"ל (ש"פ, פ' ד'): "וכאשר ראו הסכלים, שהחסידים עשו אלו המעשים, ולא ידעו כוונתם, חשבו אותם ל"טובים" וכיוונו אליהם באומרם להיות כמוהם. והתחילו מענים את גופם בכל מיני עינויים, וחשבו שקנו לעצמם מעלה ועשו טוב, ושבזה יתקרב האדם לאלוהים. כאילו האלוהים שונא הגוף ורוצה לאבדו ולכלותו. והם לא ירגישו שמעשים הללו רעים, ושבהם תגיע פחיתות מפחיתויות הנפש".

^מאה אחוז מה שאני אמרתי לו
רק שאתה יותר בקיא ממני בהלכות וכדו....

הרמבם בפירוש כתב שאפשר לנשק איפה שרוצים
לא מבין איפה טעיתי בהבנתו

^^^^^לא. עיין יומא י"ח, ע"ב. כשרב היה נוסע מחוץ לעיר היו שואלים בשוק מי רוצה לישון איתו בלילה (היה מקדש אותה בלילה ומגרש אותה בבוקר), מה דחוף לו לספק אישה שהוא לא מכיר? או לחכות עוד יום עד שיחזור לאשתו? הרי בבעילה של לילה אין אהבה עמוקה וכד'. רב היה האמורא הכי חשוב, וכי כל המוזכר פה הוא לא ידע? אלא זה כמו שאמרתי, יש ערך גם להנאה הכי פשוטה שנעשית לשם ההנאה בלבד (בגמרא כתוב שעיטוש זה סימן טוב כי מי שעושים לו נחת רוח למטה כנראה עושים לו גם למעלה, זה על אותו עניין). נזיר היה מביא קורבן חטאת בדיוק בגלל זה, שהוא לא היה נהנה מההנאות של יין, בשר, יופי, וכד'.

היו עושים את זה?^

^^ אני חשוב שהוא לא היה עושה את זה לשם הנאה, אלא כדי לשמור על עצמו...

^^היום אין לזה היתר.

^רב לא יכל להתאפק יום? זה לא מניח את הדעת. יש סיפורים על ראשונים שלא היו באים שנה על נשותיהם, להלכה נפסק שלאדם נשוי מותר לצאת כי פתו בסלו ואין לו הרהורי עבירה כמו של רווק. אין שום סיבה לחשוד בכך את רב, שמי לנו גדול כמותו?

לשמור על עצמו ממה?

יום אחד להתאפק?

^ למשל מהרוהרי אשה, למרות שהיה צדיק וכו', אבל לא סמך על עצמו.

שמע זה יום אחד
ועוד משהו הוא לא אמור להסתכל על בחורות אז על מה הוא מתחרמן? הוא רק יום אחד בלי אישתו ולא רואה אף אחת

^^ערכתי את תשובתי.

^מוחה בך שאתה כותב כך על אמורא קודש קודשים!

^ לא עניין של להתחרמן על אלה שהוא מסתכל (לא רנאה לי שבהוא עשה את זה), אלא משהו כללי, לא על מישהי....

תראה הסיפור הזה לא בא לי בטוב
אסור לו בכלל להיות נשוי לכמה נשים

אז למה שיעשה דברים רק לשם האנה אם בעיקרון צריך לנהוג בפרישות, למשל כמו התנא הקדוש רבי אליעזר שלא נהנה מכל זה?

אני הבנתי את המסר פה אבל אני לא מת על הסיפור הזה

^^^ בטח שמותר, כי התורה מתירה לאיש אחד כמה נשים, ואז לא היה חרדם דרבנו גרשום. אז מה אתה רוצה?

חס ושלום, זה אסור.

^^^^^את זה אסר רבנו גרשום, שהוא היה בשלהי תקופת הגאונים (גם יש דיון האם החרם הזה מחייב רק את משפחתו של רבנו גרשום או את כל עמ"י, עיין למשל י"כ ג', הל' עונה הל' ב'). כתבתי את מה שכתבתי רק בגלל שזה מה שהגמרא מלמדת אותנו, אם זה לא היה כתוב לא היינו מעזים לחשוב משהו כזה, פחד פחדים רק להזכיר את רב. הוא לא חבר שלנו, אי אפשר לכתוב עליו בלשון כזו, צריך ללמוד את הסוגיה שם.

^^^^אין חובה לנהוג בפרישות. המקרה של ר' אליעזר הוא יוצא הדופן, והוא דרוש עיון רחב מאוד מאוד (אני בדיוק לומד בסוגיה הזו). משה רבינו היה היחיד בכל העם היהודי שהיה לו היתר לפרוש מן האישה (זה "של נעליך", כך מבאר גם הרמב"ם ז"ל), אם אתה רואה מקרה אחר תדע שאתה צריך לדקדק בו מאוד מאוד.

לא יודע הוא רב גדול בכל זאת... קצת מוזר לי הסיפור^^

מרגיש לי קצת לא במקום לעשות את זה

זה מרגיש לי יותר כמו ניצול כזה לא יודע

לקחת אישה ליום אחד בשביל שתספק אותך ואז זה ישתלם לה בשמיים? לא נשמע לי טוב זה יותר כמו ניצול מעמד

חברים יקרים, הבעיה עם הידע הנגיש לכל היום, זה שכל אחד חושב שהוא ידען, וכל אחד חושב שהוא מבין יותר טוב מכולם.

הרמב''ם והרמ''א לא יכולים לכתוב נגד גמרא מפורשת, ולכן ברור, שכוונתם היא חוץ לאותו המקום.
ומצינו דברים דומים בהרבה מקומות נוספים.
למשל, כתוב לגבי כמות הפעמים שעל אדם להיות עם אשתו, שהיא משתנה בהתאם לעבודה של הבעל, והבעל שלא עובד, הוא צריך כל יום להיות עם אשתו.
אז מה זה אומר?שגם כשהיא נדה הוא חייב לבוא עליה?ברור שלא.
כנ''ל לעניין הזה, זה שכתבו מותר בכל מקום, הכוונה חוץ לאותו איבר, וזה ברור כשמש.

לגבי זה שרב היה מקדש אישה, אתם שוב עושים טעות חמורה, ומדברים פה על אמוראים בלי בכלל להבין על מה מדובר, אתם יכולים להסתכל בב''י, סימן קצ''ב, יורה דעה. ד''ה עבר וכנסה, ושם תבינו כמה אתם לא מבינים.

מאיפה אתה מביא את הדבר הזה שצריך לעמוד בול על הגבול?זה שטות, שהרי מצווה עלינו מדאורייתא ''קדש עצמך במותר לך''.

אתה חושב שזה ביטוי של אהבה,
השו''ע חושב שזה ביטוי לעזות מצח, חוסר יראת שמים, ולכך שאדם משוקץ.

אתה חוזר שוב ושוב, על הנחת מוצא שהיא ברורה לך, שאהבה ומיניות היא בהכרח מיתרנות מינית.
מה שנקרא ''הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר''.

מה שאני אומר, שמיתרינות מינית, אינה אהבה אלה תאווה.
ולכן, כאשר אדם בוחר בתאווה על פני אהבה, קלה הדרך לבחור בתאווה במקומות נוספים.
מי שקובע לנו מהי אהבה ומהי תאווה, זה לא אנחנו, אלה התורה הקדושה.
וכולם מסכימים שדבר זה הוא דבר מגונה, ואינו נובע מאהבה.

דברי הרמב''ם כמובן נכונים, אבל לא בהקשר שאתה מדבר עליו.
ובכל מקרה, ממליץ לך לקרוא בספר ''דרכי טהרה'', של הרב מרדכי אליהו ע''ה.
בסוף הספר הוא מדבר על הנושא בצורה מתוקה, ומאירת עניים.
מומלץ בחום.

^מוחה בך על הזלזול בת"ח! הבעיה שהידע היום נגיש זה שאנשים פותחים גמרא, רואים שכתוב שם משהו אחד ואז מחליטחם שהם הבינו את הגמרא יותר טוב מהרמב"ם ז"ל ומהרמ"א. אם אתה רוצה לומר ששניהם "כתבו נגד גמרא מפורשת" (ח"ו) אתה צריך ללמוד את הגמרא ולראות איך היא מתיישבת לשיטה שלהם, כלומר להבין איך הם למדו בה, ורק אז לבדוק האם זה מתיישב בכלל (כך גם נפסק להלכה, ע' הקדמת קונטרס 'קול תורה' לרב יצחק יוסף, שהעמיס שם מקורות). מה גם שבאותה גמרא ממנה אוסרים יש שמתירים (נידה כ', ע"א, רבי יוחנן אוסר וחכמים מתירים). מה שהם כתבו זה ביחס לאותה גמרא (ע' גם בביאור הגר"א לשו"ע על המנשק, שמביא שם), אין שאלה הלכתית על נשיקה לאשתך בגב היד, נישוק זו פשוט לשון נקייה ל"ירידה".

מה שהבאת לגבי הבכל יום ונידה זו הוצאה מהקשר כי לכך יש התייחסויות במקומות אחרים אצלם, בנישוק יש היתר מוחלט לדעת שניהם. אין פה מקום להתפלפל, אלו הלכות פסוקות לא גמרות.

"קדש עצמך במותר לך" - קדש עצמך בכל המותר לך, לא אמרו קדש עצמך ב30% מהמותר לך. אם הייתי יודע שהמקורות יספקו אותך הייתי ממשיך להביא פה, אך נראה שאתה סתם מחפש לפרוש מן הנישוק לכתחילה. על כל מקור אפשר להתפלפל ולהעמיס תוכן זר, ר' מאיר אמר שאם היה רוצה היה יכול להתיר גם את השרץ, השאלה היא אם אתה כן עם עצמך. מקור הלכתי עוזר רק אם אתה מעוניין לקיים את האמור בו, במידה וכוונתך היא לקבוע לעצמך את הדין (אפילו לפי רבך) אין למקור שום משמעות, הוא רק כר להתפלפל בו. אני מקיים את ההלכה כלשונה, מה שמתירים לי אעשה ומה שאוסרים עליי אמנע ממנו, בחירה שלך אם לעשות כך גם אין לי עניין לשכנע אותך.

עיין באר היטב ובית שמואל אבן העזר סימן כ''ה סעיף ב'. אם אתה חושב שאת מבין יותר מהם את דעת הרמב''ם והרמ''א, בבקשה.
אין שום היתר מוחלט, וזה פשוט שגם הרמ''א אוסר שהרי הוא לא הגי''ה שום דבר על השו''ע שאוסר.

אין לי שום ענין לאסור את המותר, להפך, מה שמותר ורצוי, אדרבא, אבל מה שאסור - אסור.
ואין הכי נמי, אשמח לראות מקורות רצינים שאומרים שזה מותר.
למרות שלדעתי אין לערער אחרי גדולי עולם שאסרו בזה.

^הבית שמואל נסמך על הראב"ד שהשיג על הרמב"ם בעניין זה, ואילו השגתו נפרכה דור לאחר מכן (ע' שם האור שמח). אין לי עניין לנהל את הדיון ההלכתי, כמו שכתבתי יש כאלו שאוסרים (השו"ע, שנסמך שם על פסק הרי"ף), אבל להתעלם מהמתירים ולהתנהג כאילו יש קונצנזוס על האיסור זה סימאון. מה שהרמ"א לא כתב על השו"ע זה כי הוא כתב גם לפי מנהגי אשכנז (לא יודע אם לפי זה הוא פסר בענייננו), בעניין הרמב"ם ז"ל יש לראות.

מי לנו מקור רציני כרבינו הרמב"ם שכל עמ"י שותה בצמא מפי קודשו? אדרבא ואדרבא כשפוסקים כמותו גם הרמ"א, העזר מקודש, ואחרים. אם על מה שכתוב במפורש אצלן שמותר אתה כותב שלמעשה כוונתו שאסור, אין לי מה לומר.

אוקי, חייב להגיד שפה חידשת לי לגבי דעת הרמב''ם, אני אעיין במקורות.

אבל בכ''מ, כך כתבו כל האחרונים, וגם אם נגיד שהרמב''ם מתיר, לא כך נפסק להלכה.
אנחנו לא יכולים פשוט לתפוס ראשון שמתאים לשיטתנו וללכת כדעתו, לא כך עובדת ההלכה.

מפשטות הדברים לא נראה שהראב''ד חולק על הרמב''ם, אלה רק מבהיר את שיטתו, כמו שכותב הח''מ על הרמ''א.

^^אני מסכים שמה שאני עושה, שאני מביא מקורות ואומר לך שאני לא אדון עליהם, לא הוגן. גם אני אשאל רב בעניין הזה אפילו אם בשו"ע ובכל המקומות האחרים שאסרו היה מפורש שמותר. עיקר הדיון שלי היה על המהות, מה שאמרת שבנישוק באיבר יש רק תאווה ולא אהבה, לא על ההלכה למעשה (אני לא מתיימר לפסוק לאף אחד, אני מדבר רק ממה שאני לומד, ומה שאני מנסה ללמוד הוא למה פסקו בעומק, ולא מה פסקו שבשביל זה יש לי רב).

עכשיו אתה מדבר אחרת.

אז קודם כל, קח בחשבון שמה שאתה רושם פה, לאנשים נחקק כאמת ברורה.
אע''פ שאתה מתכוון רק ללימוד בעלמא ולא הלכה למעשה.

ודבר שני, אני עדין עומד מאחורי מה שאמרתי.
כי גם הרמב''ם, שכותב שמותר [לשיטתך], מיד לאמ''כ מסייג ואומר שראוי לאדם לפרוש מהדברים האלה.
ובוודאי לפי לשון השו''ע, שכותב על זה דברים מבהילים.
ולכן לעניות דעתי, גם אם יש מי שהתיר, זה כבדיעבד, אבל בוודאי שאין ראוי לנהוג כן.
ואם אין ראוי לנהוג כן, בוודאי שאין בזה אהבה.

וכמובן שכל הנ''ל זה רק הלכה ממש, אבל אם תלמד דברי קבלה וחסידות, תראה שהדברים האלה מגונים מאוד מאוד.
ושוב, אני מדבר רק על השלב שהוא כבר תאווה, אבל מה שקשור באהבה, על האדם לקרב את אשתו, ולאהוב את אשתו, ולכבד אותה, ולראות מה מענג אותה, וזה חובה גמורה עליו, ואסור לא לנהוג פרישות של שקר בעניין הזה.