16 תשובות
הם לא
מה?
זו סטיגמה והכללה. זה לא בהכרח נכון.
הם בדרכ כן
כי הם פוגשים בכלבים לעיתים מאד רחוקות, וכלב במבט ראשון זה חיה גדולה ומפחידה שנובחת, הם לא יודעים לעשות את ההבדל בין כלב לחיה אחרת שבאמת מסוכנת.
כי הם לא רגילים אליהם.
לי ספציפית יש פוביה מכלבים בעקבות טראומה
לי ספציפית יש פוביה מכלבים בעקבות טראומה
הם לא
אנונימית
חחח מה הקשר לזה שהם דתיים לא הבנתי??
אנונימית
^
אני חושב שהכוונה באמת יותר לילדים (ולאו דווקא ילדים) חרדים, פחות דתיים.
אני חושב שהכוונה באמת יותר לילדים (ולאו דווקא ילדים) חרדים, פחות דתיים.
סטיגמות
כל ילד מפחד מכלבים בדרך כלל אלא אם כן הורגל אחרת
יש חלק מאמינים שזה חייה טמאה ובגלל זה הם לא אוהבים כלבים וגם הם חושבים שיש להם מחלות
כלב נחשב לחיה טמאה עד כדי ששאל ר' ישעיה תלמידו של ר' חנינא בן דוסא על זה שכלבים אומרים שירה, הרי נכתב עליהם 'והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה', והתענה על זה כמות תעניות עצומה, 85 תעניות עד שהסכימו לגלות לו, ולמעשה גם זה לא הספיק לו, אלא כמו שאמר לו המלאך, ש85 תעניות הספיקו לו מכיוון שהיה תלמידו של אדם גדול כר' חנינא בן דוסא. כך זה שחיה טמאה כ"כ רשאית לומר שירה לפני הבורא, זה לא פשוט בכלל.
לכן נוהגים להימנע מגידול כלבים או אפילו מהתקרבות אליהם. ועוד שאחת הקליפות הקשות ביותר היא קליפת הכלב.
מהטעם הזה אנו נוטים לראות כלב כחיה שיש להתרחק ממנה כמטווחי קשת. זה גם גורם כמו שכתבו לעיל לאי רגילות לכלבים, וכשהם נובחים אנו לא רגילים לנביחות שלהם. זה מבהיל ומרתיע.
אני הייתי רגיל לכלבים כשגרתי בצפון, אבל אחרי כמה שנים במרכז כשאני רואה כלב אני מתמלא חלחלה, כי בחברה אנו רגילים לפחד מכלבים, ממילא כשכולם פוחדים, אתה מתרגל לפחד גם כן.
אגב, זה יותר נכון לחרדים וחרדים מודרניים, הדתיים לא מקפידים על כך (המזרוחניקים לרוב כן מקפידים, ואגב, מזרוחניקים זה לא שם גנאי לדתיים, להיפך, אלה הדתיים שהם תלמידי הרב קוק שהיה בקום המדינה, האלה שחזקים מאוד בעניין קדושת הארץ וכו' וכו', ותופתעו- באנ"ש אנו מסתדרים איתם טוב מאוד) כי מעיקר הדין אין איסור בכלב כלל, ואף גידול כלבים הוזכר רבות במשנה ובגמרא. (אולם כמעט תמיד הוא הוא תמיד בא בענייני נזיקין, ואם לא, בעניין חילול שבת, חח).
לכן נוהגים להימנע מגידול כלבים או אפילו מהתקרבות אליהם. ועוד שאחת הקליפות הקשות ביותר היא קליפת הכלב.
מהטעם הזה אנו נוטים לראות כלב כחיה שיש להתרחק ממנה כמטווחי קשת. זה גם גורם כמו שכתבו לעיל לאי רגילות לכלבים, וכשהם נובחים אנו לא רגילים לנביחות שלהם. זה מבהיל ומרתיע.
אני הייתי רגיל לכלבים כשגרתי בצפון, אבל אחרי כמה שנים במרכז כשאני רואה כלב אני מתמלא חלחלה, כי בחברה אנו רגילים לפחד מכלבים, ממילא כשכולם פוחדים, אתה מתרגל לפחד גם כן.
אגב, זה יותר נכון לחרדים וחרדים מודרניים, הדתיים לא מקפידים על כך (המזרוחניקים לרוב כן מקפידים, ואגב, מזרוחניקים זה לא שם גנאי לדתיים, להיפך, אלה הדתיים שהם תלמידי הרב קוק שהיה בקום המדינה, האלה שחזקים מאוד בעניין קדושת הארץ וכו' וכו', ותופתעו- באנ"ש אנו מסתדרים איתם טוב מאוד) כי מעיקר הדין אין איסור בכלב כלל, ואף גידול כלבים הוזכר רבות במשנה ובגמרא. (אולם כמעט תמיד הוא הוא תמיד בא בענייני נזיקין, ואם לא, בעניין חילול שבת, חח).
הם לא
כמה מיתוסים זה לא יגמר
אני לא
באותו הנושא: