12 תשובות
זה אחלה כיאלו לא מניסיון אבל מניסיון של חסרות שלי אל תצאו עם בנים מהשכבה כי שאתם נפרדים זה מוות
מסוכן מאוד בגלל האי נעימות שאחרי וגם מי נראה טוב בבית ספר חחח
שואל השאלה:
כן כן מנסיון אל תעשו את זה
כן כן מנסיון אל תעשו את זה
זה אחלה, אבל אם נפרדים יש מבוכה קצת..
לא לא ולא
האקס שלי סיפר עליי שקרים בכל השכבה
לקח לי שנה לנקות תשם שלי
האקס שלי סיפר עליי שקרים בכל השכבה
לקח לי שנה לנקות תשם שלי
שואל השאלה:
אם נפרדים יש קצת מבוכה אתה אומר?! איזה קצת הכי מביך ודוחה בעולם גם אם נפרדים בטוב
אם נפרדים יש קצת מבוכה אתה אומר?! איזה קצת הכי מביך ודוחה בעולם גם אם נפרדים בטוב
אין מה לחשוב כל כך ברור שזה אחר כל לא נעים כי נפרדים וכול זה אבל אין מה לעשות ככה זה
עדיף לנסות ולהתאכזב מאשר להתאכזב כי לא ניסת
עדיף לנסות ולהתאכזב מאשר להתאכזב כי לא ניסת
אנונימית
דבר ראשון אני בת, לדעתי זה תלוי איך נפרדים, יש לי חברים מהשכבה שהם היו ביחד והם חברים טובים ואין דוחה ואין כלום, תלוי באנשים.
וואלה אם זה מתפקשש אז מבאס רצח
שואל השאלה:
באמת שההיתי עם מישהו והיה כיף רצח באמת ההינו ביחד שנה ומשהו אבל שנפרדים וואי לא נעים בכלל!!
באמת שההיתי עם מישהו והיה כיף רצח באמת ההינו ביחד שנה ומשהו אבל שנפרדים וואי לא נעים בכלל!!
יאו אצלי זה היה פשוט גם כשנפרדנו היה קצת מרחק בבית ספר אבל כל שניה סיבה אחרת להתקרב וכל פעם היינו חוזרים
בתחילת כיתה י' ובבית הספר בכללי המצב החברתי שלי אף פעם לא היה הכי טוב, שמו אותי בכיתה בלי אף אדם שהכרתי ואנשים כבר הכירו שנים אחרי החטיבה (ואני עברתי כמה פעמים חטיבה). ככה שרוב המצב החברתי שלי היה מושתת על חבורת בנות שאהבתי להסתובב איתם והיינו מכירים עוד קצת לפני.
ביניהן הייתה מישהי, התחלנו לצאת והיינו ביחד חצי שנה בערך מאמצע שנת הלימודים. היינו מאוד מאושרים ושמרנו את הזוגיות שלנו לעצמנו ולחברות שלה שהייתי מסתובב איתן והיינו משתדלים שלא להראות בשטח בית ספר כדי לא לעורר תשומת לב.
אבל בשלב מסוים אני הבנתי שהזוגיות הזו לא מתאימה לי מסיבות שונות.
בשבוע השני של כיתה יא' והיא נפרדנו, וזה בא מהצד שלי. אז יצאתי כאילו הבחור הרע.
החברות שלה אף פעם לא באמת היו מדברות איתי אחרי שעות הלימודים.
ובכל תחילת השנה ומיד אחרי הפרידה היו בערך חופשים אז מיותר לציין שאחרי הפרידה הן לא בדיוק דיברו איתי.
כשחזרנו ללימודים היה מאוד מוזר עם כולם. ונשמע קצת מטופש, אבל היה אפשר ממש להרגיש שאני לא רצוי בסביבבתן. ויותר מזה, אני חושב שזה ברור מאליו שהיו מדברים שלא לטובה ואני לא מאשים אותם, זה גם היה דיי צפוי.
בכל זאת. קודם הייתי * ''החבר של'' * , אבל אחרי זה נהייתי * ''האקס של'' * .
פתאום נהייתי מאוד בודד בבית הספר ואפילו הרגשתי שכולם יודעים וחושבים ולא ידעתי איך להתחבר לאנשים, כי כולם כבר היו בחבורות משלהם המון זמן.
הדבר דרדר אותי נפשית מאוד מהר והגעתי למצב שלא הגעתי כמעט לבית הספר (כאילו שפרידה זה לא מספיק), מה שהתחיל לדרדר אותי לימודית.
אפילו המחנכת שלי עשתה איתי שיחה ועם היועץ של בית ספר והדבר הראשון שהם שאלו היה על הפרידה (לא ברור מאיפה הם ידעו).
מאז נאלצתי לעבור בית ספר שגם יעזור לי לימודית, מה שפגע בי בתחושת הערך העצמי והיה מעבר מאוד קשה. (מסגרת חדשה והשקעה מתמדת וכולי' וכולי'...
הסיפור שלי זו דוגמה אחת מסוימת וסביר להניח שזה לא יהיה ממש כמו אצלי, אבל זה יכול לקרות.
אם זאת, חשוב לקחת בחשבון, המצב שלי היום טוב מתמיד (אני עולה לכיתה יב') והחוויה הלא נעימה הזו חד משמעית ביגרה אותי וגרמה לי להרגיש ולהבין את עצמי יותר טוב מכל השאר השנים שלי בגיל ההתבגרות.
ביניהן הייתה מישהי, התחלנו לצאת והיינו ביחד חצי שנה בערך מאמצע שנת הלימודים. היינו מאוד מאושרים ושמרנו את הזוגיות שלנו לעצמנו ולחברות שלה שהייתי מסתובב איתן והיינו משתדלים שלא להראות בשטח בית ספר כדי לא לעורר תשומת לב.
אבל בשלב מסוים אני הבנתי שהזוגיות הזו לא מתאימה לי מסיבות שונות.
בשבוע השני של כיתה יא' והיא נפרדנו, וזה בא מהצד שלי. אז יצאתי כאילו הבחור הרע.
החברות שלה אף פעם לא באמת היו מדברות איתי אחרי שעות הלימודים.
ובכל תחילת השנה ומיד אחרי הפרידה היו בערך חופשים אז מיותר לציין שאחרי הפרידה הן לא בדיוק דיברו איתי.
כשחזרנו ללימודים היה מאוד מוזר עם כולם. ונשמע קצת מטופש, אבל היה אפשר ממש להרגיש שאני לא רצוי בסביבבתן. ויותר מזה, אני חושב שזה ברור מאליו שהיו מדברים שלא לטובה ואני לא מאשים אותם, זה גם היה דיי צפוי.
בכל זאת. קודם הייתי * ''החבר של'' * , אבל אחרי זה נהייתי * ''האקס של'' * .
פתאום נהייתי מאוד בודד בבית הספר ואפילו הרגשתי שכולם יודעים וחושבים ולא ידעתי איך להתחבר לאנשים, כי כולם כבר היו בחבורות משלהם המון זמן.
הדבר דרדר אותי נפשית מאוד מהר והגעתי למצב שלא הגעתי כמעט לבית הספר (כאילו שפרידה זה לא מספיק), מה שהתחיל לדרדר אותי לימודית.
אפילו המחנכת שלי עשתה איתי שיחה ועם היועץ של בית ספר והדבר הראשון שהם שאלו היה על הפרידה (לא ברור מאיפה הם ידעו).
מאז נאלצתי לעבור בית ספר שגם יעזור לי לימודית, מה שפגע בי בתחושת הערך העצמי והיה מעבר מאוד קשה. (מסגרת חדשה והשקעה מתמדת וכולי' וכולי'...
הסיפור שלי זו דוגמה אחת מסוימת וסביר להניח שזה לא יהיה ממש כמו אצלי, אבל זה יכול לקרות.
אם זאת, חשוב לקחת בחשבון, המצב שלי היום טוב מתמיד (אני עולה לכיתה יב') והחוויה הלא נעימה הזו חד משמעית ביגרה אותי וגרמה לי להרגיש ולהבין את עצמי יותר טוב מכל השאר השנים שלי בגיל ההתבגרות.
אנונימי
באותו הנושא: