7 תשובות
מזדהה
אמא שלי אומרת שאני סתם ממציאה וזה.
אבל בתכלס, למה ללכת לאבחון, זה לא כזה משנה, אני מצליחה בלימודים וזה לא עש כדי כך מפריע, תחשבי על זה ככה
גם יש לי מורה שאמרה לי שהיא גילתה על ההפרעות קשב שלה בגיל 30 כאילו
אנונימית
^ ללכת לאבחון זה להכיר בבעיה שיש לך
זה כדי להבין את עצמך יותר טוב ולהכיל את זה כי כשיש קשב וריכוז יש המון דברים שמתסכלים ולא שולטים בהתנהגות
ואפשר גם לקחת טיפול תרופתי כדי להקל על היום יום שיכול להיות מאוד מתיש עם קשב וריכוז

לדעתי תקראי על קשב וריכוז ותראי להם שיש לך את כל התסמינים ושגם אם יש לך ציונים טובים תחשבי איזה ציונים היית יכולה להגיע עוד יותר אם היית מקבלת עזרה כלשהי , תגידי להם שאת באמת חושבת שיש לך ושקשה לך להתנהל ביום יום ואם יש אולי פיתרון לזה אז למה לא לנסות
גם תוכלי לקבל הקלות שזה ממש אחלה ומלא ילדים שאין להם קשב וריכוז היו מתים לקבל כמו הארכת זמן שממש עוזרת בבגרויות ולתחושת הלחץ
בתור אחת שיש לה קשב וריוכז עם תרצי אשמח לדבר איתך פרטי אוו פה
לצערי המודעות על הפרעות קשב וריכוז בקרב בנות מאוד נמוכה, וזה שהתסמינים שונים בין בנות לבנים לא עוזר.
לדעתי תושיבי את ההורים שלך לשיחה רצינית ותספרי להם איך את מרגישה.
תנסי לדבר איתם ולהסביר להם מה את מרגישה ושזה לא תמיד קשור רק לציונים
תגידי להורים שלך שאת רוצה לדבר איתם רגע ותסבירי להם בדיוק איך את מרגישה, בסוף השיחה את יכולה לומר להם שגם ככה תדעו אם יש לך או אין לך בעיות קשב וריכוז רק אם תלכו לבדיקה הזו.

בכל מקרה בהצלחה 3>
כדאי לך ללכת
לפעמים בחיים ההפרעה מקשה יותר על החיים
אני למשל הסתדרתי בתיכון עם זה והיה לי ציונים חלקם ממש טובים וחלק במה שלא התעניינתי פשוט קיבלתי ציונים לא ממש טובים וחבל.
מה שלא היה לי כוח להתרכז פשוט לא השקעתי
עכשיו אני סטודנטית והיה לי יחסית קשה השנה אז הלכתי שוב לאבחון ופשוט אני צריכה לטפל בזה
אנונימית