למי שמטופל אצל פסיכולוג ולמי שיודע בכללי

פסיכולוג לא יכול לאבחן, רק פסיכיאטר
זה לוקח זמן
אסור לה
אסור לה להגיד כלום לאף אחד בלי אישור שלך, אפשר לתבוע אם כן
מה שאת צריכה
היא

אם את פוגעת בעצמך היא חייבת לדווח להורים, היא לא יכולה לאבחן, זה העבודה שלה כך שכל שאלה בקשר לשיחה מיותרת כי היא יודעת לנהל את זה כמו שצריך

1. לא נראלי
2. זה הזמן והסמכות שלך עלייך לרוב הפסיכולוגים יתנו את הזמן שלך לשתף בהדרגה איך שאת מרגישה
3. אין לי מושג
4. אסור לה . אם היא מדברת זה על הפגישות הבאות ושעות. לא מעבר
5. מה שאת רוצה
6. מה שמרגיש לך לנכון. זה תלוי בפסיכולוג יש כאלה שישאלו אותך שאלות ויש כאלו שיתנו לך לשאול שאלות

1. רק פסיכיאטר יכול לאבחן
2. העניין הוא ללמוד לאט לאט להפתח. זה דברים שלא נוח לדבר עליהם וביום יום אנחנו נוטים להסתיר אותם וזה יכול להיות מאוד מביך לפתוח את זה. העיקר הוא כנות ולחשוף הכי הרבה שאת יכולה להרשות לעצמך כי ככה הטיפול יהיה יותר מותאם ומוצלח.
3. את יכולה להגיש תלונה ומדיחים לפסיכולוג את הרישיון על זה אם אני לא טועה. אבל אם את קטינה שתדעי שמותר לה להגיד להורים כל דבר שעלול לסכן אותך, או על חשד להפרעה כלשהי שעלולה להיות לך כדי להפנות אותם לפסיכיאטר לאבחון.
4. כבר אמרתי ב-3.
5.זה משתנה בין פציינט לפציינט. הכל תלוי בלמה את שם. משהו גורף ומשותף זה שהיא תרצה להכיר אותך, טראומות שלך (אם הן קיימות), חוויות משמעותיות וכו' כדי להבין יותר טוב את מצבך.
6. שוב, הכל תלוי בסיבה שהגעת לשם. אם שלחו אותך לשם מטעם הבית חולים, אז היא תוביל את השיחה בדרך כלל. אם את בחרת ללכת אליה כדי לקבל עזרה אז את תצטרכי להסביר דברים וזה. אין לזה תשובה חתומה באבן.

בהצלחה!