למה אם דתיה הולכת לא צנוע אומרים שהיא מסורתית כי היא עוברת על ההלכה של הצניעות

צניעות זה דבר מאוד חשוב בתורה

כי זה דבר חיצוני ויותר בולט לעין מאשר דברים אחרים ביהדות

כי זה דבר שמייצג אותך במיוחד בחברה ובקהילות דתיות ואין מה לעשות אם תראי מישהי עם מכנסיים או משהו כזה את לא תחשבי שהיא דתייה אז זה אומר משהו
וגם לדתיים ובכללי בדת מאוד חשוב השם של הבן אדם ואיך שהוא נראה אז זה ישר הדבר הראשון שישפטו לגביו

כמו שאמרו פה זה אחד הדברים הראשונים ששמים לב אליהם.

ואף אחד לא יגיד למישהי שהיא "כופרת" נקרא לזה ככה, אם היא נועלת את נעל שמאל לפני ימין, ואני מאמין שיש הרבה דתיים שלא מקפידים על כך.

יכול לומר לך גם שעבדתי במקום שפותח בשבת והיו הרבה חרדים שבאו לקנות אצלנו לאכול

שואל השאלה:
אני לא מדברת על רושם ראשוני אני מדברת על זה שאנשים אומרים לך שאת לא שתיה כי ככה את מתלבשת

גם לי אומרים את זה זה לא אמור לעצבן את דתייה אם את מחליטה שאת דתייה אף אחד לא מחליט לך שום דבר והגדרות זה סתם עוד מילים

שואל השאלה:
ברור שאני מחליטה אם אני דתיה או לא אבל פשוט אני מרגישה כאילו יש קיטלוג כזה בציבור הדתי שאם את דתיה והולכת עם מכנסיים נגיד את לא נקראת דתיה אבל אם את הולכת צנוע ונגיד לא מכבדת את ההורים שלך את בכיף תמשיכי להחשב דתיה

התנא האלוקי בן זומא ע"ה מלמד אותנו: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". אף אחד לא מצפה מאף יהודי לקיים את כל המצוות, כפי שאומר התנא הקדוש ר' טרפון "לא עליך המלאכה לגמור", מה כן מצפים ממנו? לעשות כמה שהוא יכול.

הפילוסוף דוד יום כותב: "זאת היא אפוא תוכנית הפעולה היחידה שבאמצעותה אנחנו יכולים לקוות להצליח.. במקום לתפוס פה ושם איזה כפר או מצודה בספָר - לצעוד היישר אל בירתם או מרכזם.. שמשעה שנשתלט עליו נןכל לקוות לניצחון קל בכל שאר החזיתות. מהמאחז הזה נוכל להרחיב את כיבושינו וכו'" (מסכת על טבע האדם, פתיחה). להבדיל אלף אלפי הבדלות זה התכסיס שלנו אל מול יצר הרע, אנו הולכים אל הדבר שהכי קשה לנו מולו ומשברים אותו - ומשם בנקל נצליח במקומות אחרים. האנשים מצפים מהדתי להיות מושל ברוחו, וידוע לכולם שבימינו עריות (צניעות, סרטוני זימה, זרע לבטלה, משכב עריות, וכיוצא בכל אלו) זה האתגר הקשה ביותר, על כן מצפים ממנו שיהיה מי שמרסק את יצה"ר במקום הקשה ביותר לדור, ומי שעושה כן ודאי לכולם שהוא דתי גם בשאר המקומות והתחומים שכן קל לו יותר לגשת אליהם.

אני מסכימה איתך לגמרי אני בול באותו מצב זה מציק ברמות

האמת שהצניעות בשביל אישה זה הכי חשוב בעולם, הגר"א כתב שזה התקיון העיקרי שלה.

שואל השאלה:
מצטערת להגיד לך אבל צניעות זה ממש לא הדבר הכי חשוב בעולם בשביל אישה, קודם זה להיות בן אדם טוב, לא סתם אומרים דרך ארץ קדמה לתורה

בסופו של דבר זה לא משנה מה אחרים אומרים זה משנה מה את עושה ואיך שאת משתדלת
אני אישית מעדיף לא לשפוט

^רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ אם אין דרך ארץ אין תורה

^^ את מבינה בזה יותר מגאוני עולם?

צניעות זה כן דבר גדול בתורה
כשה' ברה את האישה הוא אמר לה על כל איבר שברה היי צנועה
ברור שאין רק את זה ושזה לא בגלל שמשהי צנועה אז היא מיד צדיקה
ואם משהי תלך צנוע ותתנהג זבל לאנשים אחרים היא גם לא תיקרא דתייה
אבל זה לא מונע את זה שגם לציון יש ערך גדול

סממן זהות חיצוני

אממ אוקיי קודם כל זה לא חובה הקטע עם הנעליים לפי חלק מהדעות, זה החמרה כזה.
בעיקרון את צודקת. צניעות זה חשוב כמו כל מצווה אחרת ו-וואלה אם מישהו ילך עכשיו לקנות אוכל במקום לא כשר וישים כיפה וציצית והכל, גם עליו אני אגיד שהוא לא דתי.
בעיניי מה שעושה את ההבדל זה האם מלכתחילה את מוותרת על המצווה הזו וחיה בידיעה שאת לא עושה אותה וזהו, או שאת בגישה שכרגע המצווה הזו קשה לך אבל את לומדת עליה ולאט לאט מנסה להקפיד עליה. פשוט צריך להיות תמיד בשאיפה למעלה ובעיניי מישהי לא דתי זה מישהו שפשוט וויתר על מצווה והוא לא בשאיפה לעשות אותה אלא פשוט לא עושה מאידיאל.
וזהו❤ אל תתני לאנשים להוריד לך את הביטחון ואת האמונה בה' כי זה מה שחשוב ורק את יודעת מה באמת קורה אצלך.

כיוון שהצניעות היא אחד מיסודות היהדות והואיל שלבושו של האדם בולט וניכר לעין כל רואה, שמירת גדרי הלכות צניעות מבטאת יותר מכל את הנאמנות להלכה, והמתלבשת כהלכה מקדשת את השם ומכריזה בכל עת על זהותה היהודית.

כי צניעות זה קשה ורק דתיות חזקות בשביל זה

יש עניין בזה שברגע שעוברים על צניעות יש בהכרח השפעה על אחרים שרואים את זה.
מה שלא כך בדוגמת השרוכים שלא יפגעו באף אחד (וברור שגם אותם צריך לעשות).

דבר שני, יש את העניין שזה עיקר התיקון של האישה כמו שרשמו כאן לעיל,
וכמובן שצניעות זה דבר עוצמתי הרבה יותר מדוגמת השרוכים.
וניתן ללמוד זאת מכך שכשבלעם רצה לקלל את עם ישראל הוא גרם להם לחטוא בצניעות, ולא בנעליים.
שכן הקב"ה "שונא" חוסר צניעות.

דבר אחרון, רשמת דרך ארץ קדמה לתורה.
אז כפשוטו כן.
אבל הרב קוק רושם שברגע שלאדם יש תורה ממילא ננטעת בו דרך ארץ,
ושלמעשה אין עדיפות לדרך ארץ.
אלא זה בא לסירוגין.

פוזאיסטים

אנשים אוהבים להכניס אנשים אחרים לקוביות של הגדרות נמוכות


כל אחת הנסיונות שלה, זו צניעות, זו נגיעה, זו תפילה
כל עוד היא מנסה ומשתדלת - אין שום סיבה שלא תיחשב דתיה

ברגע שהיא מפסיקה לנסות פה מתחילה הבעיה

לדעתי, כי בשאר הדברים אין ממש אמירה.
ללכת לא כמו דתיה, זו סוג של אמירה, ככה לפחות אנשים תופסים את זה.

מצד האמת זה לאו דווקא נכון, כי יש בנות שהולכות לא צנוע ובשאר הדברים ממש צדיקות, וגם ההפך.

אבל ללא ספק, אם מישהי בוחרת ללכת בצורה שהיא לא נראת בה דתיה, יש לזה אפקט מאוד חזק על מה שהיא חושבת על עצמה ומה שהחברה חושבת עליה.

בלבוש יש פן הצהרתי ביותר, ואחת שמתלבשת לא בצניעות - היא המצהירה בגאון, באפן הכי ברור שיש 'אין לי חלק באלהי ישראל'.