כתבתי קטע קטן בעקבות אירוע שקרה לי , זו פעם ראשונה שאני כותב

הוא היה ילד שובב , שטותניק כזה שכולם אוהבים ,
החיוך הכובש, העיניים הירוקות , אבל איך לא , לב שבור לחתיכות .
הלב שלו יצא אליה בכל פעימה , אך לאט לאט נשברה עוד חתיכה .
הילד השובב הלך לאיבוד , ילד שבסך הכל רוצה הביתה לשוב.
"אני רק רוצה אהבה " חזר ואמר , אבל מרגע לרגע הלב שלו נשבר.
הכאב לא פסק , והפה הקטן שתק.
עם הכאב הצמא הגיע , הצמא למגע ולקצת קצת אהבה , אך זו ממנו נלקחה במהרה .
"מה כבר נשאר לי " לחש לעצמו , והמשיך להתכנס בתוך תוכו.
הימים עוברים והכאב נותר , ולאותו ילד כבר אין מה לומר.
אולי נתחיל לאסוף את השברים , אולי נצליח לצאת שוב אל החיים .
מחר יהיה טוב יותר , מחר נהיה חדשים , אבל אותו ילד לא יודע , שמחר הוא ייפול שוב על הפנים.
כשראה אותה שוב נעתקה נשימתו , אבל ליבו שוב התרסק לחתיכות .
העיניים הירוקות התמלאו בדמעות , מה כבר נותר לו חוץ מלבכות .
והנה לה דמעה זולגת על לחיו העדינה , אולי החיוך הבא נמצא מעבר לפינה .