אם הייתם רואים צלקות פגיעה עצמית על הבן זוג של הבת שלכם, איך הייתם מגיבים?

מנסה לטפל בה והייתי בלחץ קצת

קודם כל מבררת

בתור אחת שלבן זוג שלה יש צלקות ואמא שלי מודעת לזה היא קיבלה את זה ורק רצתה לעזור לו כמה שאפשר.

שואל השאלה:
^ איך סיפרת? :/
יש לי גם צלקות, ההורים שלי יודעים על שלי מן הסתם.
אני פוחדת פשוט שהם יהיו שיפוטיים וינסו להרחיק אותי.

^ יש כאלו שיהיו שיפוטיים, וסיפרתי בגלל יום אחד שנכנסתי להתקף חרדה בגלל זה והייתי חייבת לשתף אותה בסיטואציה.

שואל השאלה:
והיא היתה ממש בסדר עם זה? כיאלו היא אמרה לך להתרחק או משהו?
אני בת 18 וההורים שלי די ליברליים. אני פשוט ממש פוחדת לא יודעת למה

יש לי חברה שפוגעת בעצמה, אני אני אכתוב באנונימי כדי שלא יבייש אותה...
אני פשוט שם בשבילה, היא מטופלת אצל פסיכולוגית ומעדיפה לא לדבר על זה, אז אנחנו לא מדברות על זה.
אני רק מראה לה אהבה, שהיא יכולה לסמוך עליי, לאט היא גם נפתחת ומספרת לי דברים על עצמה.

קודם כל הייתי מצלצלת להורים שלו ובודקת מה העניין והאם זה בטיפול, אם זה לא בטיפול והבן אדם לא יציב נפשית - ברור שהייתי מפרידה בינהם. אם הוא מטופל - הייתי מבהירה לו שהוא לא יפגע בבת שלי ושהוא מוזמן להיות החבר שלה - אך ורק אם יש לו כוונות להיות אדם יציב יותר. בתור אחת שהייתה עם חולה נפש וסבלה סבל רב, בוודאי שלא הייתי רוצה שהילדים שלי יגיעו למקומות הכואבים שאני הגעתי אליהם. וחוצמזה שאני מקווה לחנך אותם לחפש אנשים יציבים נפשית להתחבר אליהם. הם לא אמורים להיות מכילים ולטפל באף אחד אלא לחפש שותפים וחברים שווים להם. ההכלה שלי עלתה לי בבריאות שלי. הילדים שלי יהיו התיקון. הם יחיו חיים מאושרים ויציבים יותר ולא ינדבו את הבריאות הנפשית שלהם בשביל אף אחד! הייתי שם ועברתי הלאה!!!

^צריך קודם כל לעזור לאנשים עם בעיות נפשיות, לא להתרחק מהם. עצוב שמישהי בת 50 כל כך בורה

כבוד מר דיג'יי - עבדתי מעל חמש שנים בבית חולים פסיכיאטרי עם ילדים ונוער במרכז הארץ - ואני עובדת איתם עד היום ומסייעת להם מכל הלב לגדול להיות בני אדם מתפקדים ומאושרים יותר. עם זה - לחיות איתם זו תובענות וחוסר יציבות שאני לא מאחלת לאף אחד. זה לקום בבוקר בלי לדעת איך היום שלך יהיה - ולחוות דריסה מתמשכת של הנפש שלך - כי מישהו אחד צריך יותר בגלל חוסר איזון כימי במוח. אז להיכנס לזוגיות איתם - זה לא כמו לטפל בהם (היה לי בן זוג שנתיים וחצי שסבל מאישיות גבולית - סיוט מתמשך וכואב שהשאיר הרבה צלקות). אז דיג'י יקר - אולי תלך לעשות מוסיקה או משהו, ולא לתת למי שיש לה הרבה מאוד נסיון בתחום - הרצאה של איך צריך להתנהג עם נפגעי נפש. אני לא צריכה את האישור שלך - למה שאני יודעת על בשרי!