מה הקטע של אנשים שלא רוצים שלבן/בת זוג יהיו ידידות/ידידים מהמין השני?

כי הם פוחדים אבל זה ילדותי

^זה לא רק מפחדים

כי לפעמים קורים לקרים זה לא סוד.. זה תלוי בבן אדם אם הוא אמיתי וכנה וגם בידידה לדעת איזה מן בנאדם היא

ממה זה נפוץ לקרות עוד אם לא מפחד

שואל השאלה:
אבל למה, הם לא עושים כלום, הם סתם חברים, במה זה שונה מחברים מאותו המין?

כשהם בני נוער והכל זה סבבה
לגמרי
אבל כשמתבגרים זה כבר בעיה

כי לפעמים יש גבול

כי אם אני רב איתה ואז היא הולכת לספר לאחד הידידים שלה אז אחד הידידים שלה יכול לנצל את זה לרעה

לבת זוג שלי יש ידידים ואני החלטתי שאני סומך עלייה אז אין לי בעיה ואם היא תרצה ללכת למישהו אחר, למה שאני אעצור אותה?
כל עוד טוב לה איתי, למה שהיא תבגוד...? חוץ מזה, אם היה לנו רע, אז היינו כבר נפרדים.
חברים, תסמכו על הבן/בת זוג שלכם ומקרים כאלה לא יעשו לכם רע.
ואם אתם אוהבים באמת, יהיה לכם גם קל לשחרר.

אתם תבינו מתישהו את האינטימיות שנוצרת בין גבר לאישה במהלך ידידות ולמה זה מהווה מכשול במערכת יחסים, זה לא עניין של "יבגוד", הבת זוג שלך צריכה להיות האישה שלך והידידה שלך, אם בראש של בחורה מסוימת זה שיהיו לה מלא ידידים שהיא נפגשת איתם בזמן שהיא בזוגיות אז היא לא באמת מוכנה לזוגיות, כנל הפוך
בזוגיות עושים ויתורים לפעמים.
אני לא הולכת לדון כאן או להמשיך להגיב כי אני לא רואה טעם, אבל הרגשתי צורך להדגיש.

שואל השאלה:
אבל במה זה שונה מידידות עם בת?

אני ממש לא מפחדת שיבגוד בי, אני יודעת שהוא בחיים לא יעשה משהו שהוא אפילו על הגבול
אבל, אני גם לא סומכת על כל הידידות האלה שהם באמת בחיים לא חושבות על משהו מעבר, וגם שאני פשוט לא רוצה שיהיה לו קשר קרוב עם ידידה שעלול להוביל לאיזה הרגשה של אינטימיות, גם אם לא עושים עם זה כלום

קנאיות

אם זה קשר חברי מינוס של ידידות כפי שציינת אז זה אחלה, כל עוד אנחנו באותו מעגל חברים.
אבל ברגע שהוא מתחיל לייצר קשר של חברות טובה עם אחת מהידידות שלו, שם זה הגבול מבחינתי.
לא יכולה לחשוב בכלל על תרחיש שבו אני והוא נריב או שתצוץ לנו בעיה בקשר והוא ילך לדבר עליה עם אחת הידידות שלו, קשה לו איתי אז שיפנה אליי (או לאמא שלו).

כי הם לא סומכים על בני הזוג שלהם, כנראה שעוד לא הבינו שבן זוג זה לא צעצוע שלא חולקים ואי אפשר לקנא בגלל כל אינטראקציה במיוחד כשזה עם חברים טובים מלפני שבכלל הכרתם.

התשובות פה מטרידות אותי
אני כשאהיה בזוגיות עם מישהו אני לא אומר לו עם מי לבלות, אני לא אבא שלו ואין לי עניין לשלוט בחיים שלו, לא החברתיים ולא בכלל, למעשה זה חלק מהתנהגות רעילה להחליט לו עם מי לא להסתובב ולשלוט לו בחיים החברתיים
בעיקר מי שאומר שהוא לא מסכים שהפרטנר שלו ידבר על הבעיות שלו בזוגיות עם ידידים זאת כבר מניפולציה ברמה גבוהה
יותר מזה, אני לא אפגע באמון בנינו ובחופש של הצד השני רק בגלל שאני לא מסוגל להתמודד עם קנאה
ובטח שלא אומר לו איך להתלבש וליד מי שזה גם מאפיין של זוגיות רעילה
זוגיות זה לסמוך אחד על השני, לתת מרחב וחופש אחד לשני ולאהוב בכל זאת, אי אפשר לצפות לגמישות רק מצד אחד, שני הצדדים צריכים להתגמש בעבור השני
מי שרוצה בובה במקום בן/בת זוג יאמלל לבן/בת זוג שלו את החיים
במקום להשליך את היצר הקנאי והאגואיסטי צריך להתגבר ולהתבגר

קנאה , חוסר ביטחון עצמי, חוסר אמון, לא חסר דברים

כי אני קנאי, רכושני, לא סומך על אנשים ואני רוצה שהיא תהיה רק שלי ולא מתבייש בדעה הזאת.

אני גיי אז....

ממש צודקת.
אין מצב שבן/בת זוג ימנעו מהפרטנר שלהם להיות בקשר עם חברים שלהם. זה רעיל בטירוף, ואם אתם במצב שבו אתם לא סומכים על בן/בת הזוג שלכם וחושבים כל שנייה שהם יבגדו בכם, הבעיה היא בכם ובמערכת היחסים שלכם.

אנשים יש פה משהו שאתם לא מבינים
אנחנו בשום צורה לא 'אוסרים' על הבן זוג שום דבר. אני גם לא אוסרת עליו לשכב עם נשים אחרות. זה פשוט משהו שהוא לא מקובל מבחינתנו (וזה הדדי ומובן משני הצדדים)
אני לא מונעת ממנו, לא משתלטת עליו, ולא אומרת לו איך להתנהג. אני מראש יוצאת עם מישהו שמבין את השקפת העולם שלי שמבחינתי לא מקובל קשר קרוב מידי עם בנות. כמו שלא מקובל עלי להתנשק עם בנות אחרות.
ושוב, אין פה קשר ללסמוך כי ברור לי שהוא לא יבגוד

כמובן את מפחדת שהוא ירגיש עם מישהי אחרת את מה שאת מרגישה איתו את מקנא

זה נטו מהפחד שהוא יחליף אותי במישהי טובה יותר

קנאה

זה למה אני לעולם לא אכנס לזוגיות.
הקונספט הכי דפוק וחסר הגיון בעולם להגביל את עצמך סתם ככה למישהו