בא לי לבכות כל רגע שאני נזכר בה, איך לצאת מהסיוט הזה?

ככה זה לכלום בהתחלה. הזמן עושה את הכל. תאמין לי שיעבור לך

עובר עם הזמן, כל דבר קורה מסיבה מסויימת גם אם אתה לא רואה את זה עכשיו

שואל השאלה:
עברה חצי שנה ואני שבור כמו בהתחלה, בחיים לא התגעגעתי ככה למישהו. לא יודע מה לעשות עם עצמי

וואו חצי שנה זה מוגזם.. מה הסיבה שנפרדתם

אתה נאחז בעבר, אתה צריך להתקדם ולהבין שזה בחיים לא יחזור והולך להיות לך תקופות הרבה יותר טובות ממה שיש לך עכשיו או ממה שהיה לך פעם:((

שואל השאלה:
ירד לה הרגש.
זה אפילו מה שפחות כואב לי, כואב לי שהבן אדם היחיד שנפתחתי אליו פשוט לא חלק מהחיים שלי יום אחד. אהבתי אותה מעבר לבת זוג, הרגשתי שהיא הדבר הכי טוב שקרה לי.
אני ממשיך לחיות כרגיל אבל עצוב לי מבפנים, אני כאילו חצי בן אדם

ובקרוב תבוא מישהי ואתה תבין שזה היה באמת לטובה

שואל השאלה:
זה לא עניין של אהבה רומנטית לדעתי עם תחליף, זה מעבר לזה, משהו שקשה לי להסביר.
אני לא בטוח שמישהי בכלל תוכל להחליף את התחושה שהיא נתנה לי, ניסיתי סטוצים פה ושם וגם קטעים וזה באמת לא זה. היה בה משהו - מי שהיא, העולם שלה, הסביבה, אפילו העיר, שגרם לי להיות מאושר מכל שניה שהיא בחיים שלי.
נשמע קיטשי אבל זה המילים הנכונות... מקווה שיום אחד זה יכאב פחות

מקווה בשבילך ובאמת שאני מבינה מזה להיות מאוהב וגם מזה התחושה הזאת שאתה מרגיש שמצאת את הבן אדם שאלה מרגיש איתו כמו בית אבל אם זה לא הצליח אז יבוא משהו יותר טוב וזה לא היה תחליף זה היה משהו מדהים והרבה יותר טוב והתחושה שאתה מרגיש תעבור בלי שתשים לב