שלחתי את זה למחנכת שלי בסוף שנה ועכשיו מתחרטת על זה בטירוף מהפחד שיצאתי פתטית.. עשיתי טעות?

כתבתי לה:
"טוב אז נגמרה השנה וממש חשבתי איך להודות לך על כל השנה הזו והחלטתי שבצורה הכי ספונטנית פשוט אכתוב לך.

כשהכרתי אותך בתחילת י' תיארתי לעצמי שאתחבר אלייך, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה. עד כמה שתהפכי לבן אדם כ"כ משמעותי בשבילי ועד כמה שהחיבור שלי איתך ירגיש לי הרבה יותר טוב ומיוחד מבקשר "רגיל" עם מחנכ/ת.

אני אהיה כנה איתך, השנה הזו לא סתם הייתה לי כזו הפוכה ולא פשוטה, מעבר למה שכן ידעת במהלך השנה קרה משהו ממש גדול שלא ידעת ממנו וגם אף אחד מבית הספר לא ידע. למרות שלא ידעת את כל התמונה ולמרות שיצא מצב שהיו המון פעמים שהרבה יותר התרחקתי, נסגרתי, ולא הייתי מובנת עד הסוף את עדיין תמיד כ"כ הראת והוכחת לי שאת שם.

לדבר איתך תמיד מרגיש לי כ"כ שונה מהכל ובעיקר פשוט טוב ונכון . בגלל ההרגשה הכ"כ טובה והרגשת הביטחון שרק את יודעת לתת. יש משהו במילים שלך שהן תמיד מדויקות והטיימינג שלהן כמו שעון שוויצרי, שמכוון לרגע שהכי הייתי צריכה לשמוע.
אומרים שמכל בן אדם שפוגשים בחיים לומדים איזשהו שיעור, ממך הרגשתי שלמדתי הרבה הרבה יותר מזה. כל פעם מחדש את הצלחת להזיז אצלי משהו בהבנה, בפרספקטיבה ולגעת הרבה יותר מכל בן אדם אחר.
לא נראה לי שאי פעם אמרתי לך את זה, אבל בצורה הכי כנה שיש אני ממש שמחה שאת המחנכת שלי. ויותר מזה- שמחה פשוט על ההזדמנות והזכות להכיר אותך. השנה הזו גרמה לי להבין את זה עוד יותר ולהבין גם כמה שאת בן אדם תותח, מיוחד, מדהים ובן אדם שאני באמת פשוט שמחה שחלק מהיום יום שלי ובכלל מהחיים שלי.
אין הרבה אנשים כמוך במערכת החינוך (ובכלל בחיים).
אין לי טיפת ספק שלתלמיד שיוצא באמת להכיר אותך לגמרי זכה במורה לחיים
ככיתה הכי זכינו בך שיש.
אוהבת ומעריכה אותך המון.
ושוב, תודה ענקית על השנה ❤"