מה הקטע של החברה שלנו להכריח גברים להדחיק רגשות?

אני גבר, אני מאוד בטוח בגבריות שלי, ואני בן אדם רגיש, תמיד הייתי.
אבל אני לא מעז להראות את הרגש הזה לאף אחד בגלל שבמקרים הנדירים שכן הראתי תמיד קיבלתי תשובה של "גברים לא בוכים" ו "מה אתה אישה?"
וזה ממש לא בסדר, אני התרגלתי להדחקת רגשות והתעלמות מהם עד שהם נעלמים.
אבל השבוע שהיה לי היה כל כך גרוע שאני פיזית לא מסוגל להדחיק יותר.
ואני רוצה לבכות ולפרוק ואין עם מי או למי.
והלוואי זה היה בסדר שגברים ישתפו את הרגשות שלהם ויגידו למה כואב להם, ואפילו אגזים ואומר הלוואי שזה היה בסדר לגברים לבכות כשהם מגיעים לנקודת שבירה.