מה להגיד למישהו עם הפרעות אכילה?

אם למשל היא לוקחת את הדוגמניות של ויקטוריה סיקרט לדוגמה לאיל שגוף אמור להיראות תזכירי לה שהכל פוטושופ, בלי קשר ויקטוריה סיקרט נוצרה על ידי גבר זקן

לנסות לחשוב על אוכל כדלק לגוף ולא כמשהו שגורם לך "להשמין"

הייתי שמחה לשמוע שהיו אומרים לי שזה בסדר, ושכל הכבוד לי שהתמודדתי(או עדיין) עם זה. שהם יודעים שזה לא פשוט אבל שהם פה איתי ואם אני צריכה לדבר אני מוזמנת.

לא יודעת על אנשים שסיפרו לך כי אני בחיים לא הייתי מספרת כי לא רוצה לשמוע רחמים מאנשים או עצות שלא יעזרו לי בשום צורה

זה מסוג הדברים שעדיף לא לדבר עליהם,את ממש בקלות יכולה להגיד משהו לא נכון שרק יחמיר את המצב

שואל השאלה:
בגלל זה אני שואלת.. אולי הם פשוט צריכים מישהו שיקשיב להם. אני רוצה לעזור❤

שואל השאלה:
אם חברה שלי מרגישה מספיק בנוח כדי לספר לי דבר כזה ברור שאני אעשה הכל כדי להגיד את הדברים הנכונים..

את פשוט תגידי שאת שם בשביליהם. שאת מבינה ותומכת בהם, ובעיקר תתני להם מקום לספר את מה שיש להם על הלב, לפעמים אנשים פשוט צריכים שיקשיבו להם, מנסיון.

נשבע אין לי כוח לתגובות פה
א) מה זה משנה אם ויקטוריה סיקרט נוצרה על ידי גבר זקן
ב) לא הכל פוטושופ
ג) זה הפרעה נפשית, אם את לא פסיכיאטרית אל תנסי לעזור להם, פשוט תסבירי את המצב שלה להורים שלה

שואל השאלה:
אני יודעת שאני לא פסיכיאטרית ואני לא מנסה להיות. ברור שהדבר הראשון שאמרתי לה זה לשתף את ההורים שלה וללכת לאיש מקצוע!! אני פשוט רוצה לדעת לא להגיד את הדברים הלא נכונים כי הדבר האחרוןן שאני רוצה לעשות זה לפגוע במישהו.. היא סיפרה לי כי היא חיפשה מישהו שיקשיב לה.. מישהו שהיא סומכת עליו, ואם היא הגיעה למצב שהיא מרגישה מספיק בנוח איתי אני אעשה הכלל בשביל לעזור לה לצאת מהמצב הזה ולהראות לה שאני שם בשבילה

^^חח ממש לא...
לספר להורים לא יעזור בכלום. היא באה אליה כי היא סומכת עליה. היא לא ביקשה עזרה, היא צריכה אוזן קשבת. ולספר להורים בלי סיבה מיותר. כמובן שאם זה מגיע למצבים קיצוניים כן לשתף עם אנשים אחרים, אבל אם היא רק מספרת כי היא רוצה לפרוק? לא להתערב. רק להיות שם בשבילה.

^את רוצה להגיד לי שאם מישהו יבוא ויספר לך שהוא אכל היום לחם עם חמאה ומלפפון כי הוארוצה לרדת במשקל את לא תספרי על זה למישהו? איך זה לא סיבה לספר להורים?

^זה מצב קיצוני, לא דיברתי על זה.
וזאת גם לא הייתה הכוונה שלה אני חושבת. הכוונה הייתה שאם מישהו בא ומספר על מה שהוא עבר/עובר לרוץ להורים לא תהיה האופציה הראשונה שלי, אלא לעזור לו, להיות איתו. לדבר איתו ולנסות לעזור בתור חברה. לא על כל דבר צריך לרוץ להורים, ובטח שלא במצב כל כך שברירי שהוא נמצא בו, ההורים יכולים להיות מאוד חסרי הבנה בנושא וזה יכול לשבור אותו. אני מדברת מניסיון, אז כן, אני לא ירוץ ישר להורים.

^העניין הוא שאת לא יכולה לעזור לו בזמן שאת ילדה בת 16 שאפילו לא סיימה בית ספר, היא דאלה מה להגיד למישהו עם הפרעות אכילה, אין מצב בעולם שתעזרי לו והפרעות אכילה זה אף פעם לא משהו קטנטן

שואל השאלה:
אני יודעת שאני לא יכולה באמת לעזור והוא צריך מישהו מקצועי.. בכל זאת.. הייתי רוצה לדעת איך אני יכולה לגרום לו להרגיש יותר טוב או לחילופין מה לא להגיד כדי לא חס וחלילה להחמיר את המצב. כי לפעמים רק צריך מישהו שיקשיב לך!

תופתע לגלות שכן עזרתי ל3 חברים טובים שנכנסו להפרעות אכילה. אולי הגיל שלי מטעה אותך, אבל בתור אחת שעברה את זה אני יודעת איך לעזור לאנשים במצבים דומים לשלי. אז כן, אני קודם אנסה להיות *חברה*. ואם אני לא אצליח לעזור אני אדבר עם גורם חיצוני, לא ההורים. כי כמו שאמרתי, הורים יכולים להיות מאוד לא מבינים. ולפעמים לספר להורים יכול להוביל למצב יותר גרוע לבן אדם מאשר איך שהוא עכשיו.. אני מצטערת שאתה לא יכול להבין את זה

בתור אחת עם הפרעת אכילה
כמה שפחות להראות שאת דואגת לה (במובן הלא טוב של הדאגה אני מתכוונת) אל תראי לה שקשה לך עם זה כי זה מוסיף התמודדות שבתור אחת שגם ככה סובלת מזה קשה גם לדאוג לחברה וגם לעצמך. ואם היא בחרה לשתף אותך בזה היא עשתה צעד ענק שבטוח מלווה בחששות .
אל תשאלי אותה מה היא אכלה ואל תראי לה שאת כל הזמן רוצה שהיא תאכל.
זה שתחפרי לה על זה לא יגרום לה לאכול , זה רק יחמיר את המצב.
תהיי שם בשבילה כמה שאת יכולה במידה שנכונה לך. שזה לא יהיה מוגזם בשבילך, שתרגשי שאת מצליחה להתמודד עם זה .
תזכרי שאת לא המטפלת שלה .
תגידי לה כל הזמן שאת מבינה אותה ושיש לה כוחות אדירים עם היא מתמודדות עם דבר כזה.
תשכנעי אותה לקבל עזרה מקצועית
ותנסי לשמח אותה ולהיות שם בשבילה בדרכים אחרות, היא עוברת תקופה קשה זה בטוח .

שואל השאלה:
^ תודה לך❤❤