מה אני עושה?

אני לא מסוגלת יותר נפשית לתפקד בצבא.. לא מסוגלת פשוט.. יש לי סוג של דיכאון, חרדה חברתית ואוסידי ואני ממש סובלת בכללי נפשית והמפקד קשה, התפקיד הוא עד מאוחר למרות שהבטיחו לי יומיות מקוצרות, המפקד מעביד אותי בפרח ואין אפילו מזגן..
היום חשבתי שיגאלו אותי מייסוריי.. אפילו המפקד שלי אמר לי שכנראה ישחררו אותי.. הייתי אצל הקפסית שמוסמכת להוציא.. והיא אמרה לי שאני נשארת בצבא ושהיא לא תוציא אותי.. למרות שאמרתי לה שאני לא אוכלת ולמרות שאמרתי לה על כל הסיבות למה כן להוציא אותי.. ולמרות שניסיתי להיאבק ולהישאר עד שאראה אותה היא תקעה לי סכין בגב ואמרה לי לא.. ואמרתי לה אז אני אהיה נפקדת והיא אמרה לי זאת בחירה שלך..
כתבתי למפקד הכל.... והוא אמר לי שאני כבר ילדה גדולה ויודעת שלהיות נפקדת זה יגרום יותר נזק.. אמרתי לו שזאת לא בחירה שלי ושאני לא מסוגלת יותר לתפקד והוא לא ענה לי.
מה לעשות? אני לא מסוגלת לתפקד באמת לא מסוגלת.. אם אני הולכת לבסיס אני לא אוכלת, לא ישנה ומלאה בהתקפי חרדה וסבל נפשי וזה רק יגרום לי נזק.. אז אני נפקדת....
מה אתם חושבים?
ובכלא ישחררו אותי מהר יותר נכון?
וזה יכתב לי בתיק האישי שאני עריקה ושהייתי בכלא צבאי? זה יהרוס לי ממש את החיים?

נ. ב: אני פשוט לא כשירה לשרת והם מחייבים אותי אז אין לי ברירה אלא להיות נפקדת.