איך לעכל את זה שלא אראה אותה יותר?

נורמלי לגמרי המחשבות שלך.הזמן יעשה את שלו פשוט אין מה לעשות זה עכשיו כואב אבל עם הזמן אתה תראה שזה יעבור ותבוא מישהי אחרת שתמלא את המקום הזה מחדש.

וואלה אחי, גם אני עברתי את זה לפני כמעט שנה... ממש או חודש זה כבר שנה.
גם לי הייתה זוגיות כזאת, גם אני עברתי את זה, גם אני קבלתי את זה שלא אראה את החיוך שלה יותר.
והאמתי? קבלתי את זה, והחלפתי את החיוך שלה שהייתי מכור אליו, בחיוך שלי.
וכאן, כאן הסתדרה הבעיה.

שואל השאלה:
לא מחפש אפילו מישהי אחרת, כי אני משום מה עדיין במחשבה שהיא איתי. בנות מתחילות איתי ואני בא להגיד "יש לי חברה" עד שאני קולט שבואנה, אין לי.
אני מתגעגע וכואב לי אבל מצד שני אני לא מבין באמת שזה נגמר, אני לפעמים חושב שנדבר כרגיל ושוב אהיה אצלה בבית ואשחק עם האחים שלה/אדבר עם ההורים שלה כאילו כלום לא קרה.

זאת באמת הרגשה טבעית ורגילה.זה חדש לך וקשה לעכל את זה,אבל זאת המציאות אין נה לעשות.שוב,הזמן יעשה את שלו ואתה תעבור הלאה אני מבטיחה.

שואל השאלה:
חדש? זה כבר כמה חודשים טובים ככה למרות שלי זה נראה שעבר שבוע מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה.
מפחד להתקע ככה ולא להתקדם, היא מזמן כנראה שכחה מהכל, ואני עדיין קם בבוקר וחושב על אוטומט אם היא הצליחה להרדם בלילה או לא

שמע היה לי משהו בסגנון ונכנסתי לדיכאון של כמה חודשים,זה נורמלי לגמרי.יכולה לומר שסיכוי מאוד סביר שהיא גם עדיין חושבת עלייך כי ככה זה

סקרנות, כמה זמן עבר שעוד לא השתחררת מההלם?

שואל השאלה:
במדויק? שבעה חודשים