6 תשובות
2. אם תתנגד לתיכנון החיים אז הצד השני הוא לתת לחיים לקחת אותך או להיות ספונטני. אתה יכול להבין למה הוא התכוון, בכל אופן לתכנן זה יותר חופשי מהאפשרויות האחרות. גם ספונטניות זה ממשיך דרך של הגורל.
לא עדיף לתכנן מאשר לשבת? זה לא בהכרח לשבת וגם שאלה שלא קשורה למסר אבל תלוי אדם.
שואל השאלה:
אז בסופו של דבר טענתך היא שמה שאלבר מנסה להגיד בנוגע לשאלתי השנייה היא שאינה החופשיות קיימת אך תהנה ממנה כל עוד אתה יכול?
ואם יש לך תשובה לשאלתי הראשונה אשמח לשמוע אותה גם כן!
1. כל פתרון אחר לאבסורד בהכרח מכחיש אותו, וזו כניעה לאבסורד (שאנחנו לא מסוגלים לסבול את האבסורדיות שבו אז מנסים לתרץ אותה, כלומר לא מחזיקים את האבסורד). הדבר היחיד שאפשר לעשות מוח האבסורד בכדי להתנגד אליו זו השלמה איתו, שכן רק כך אנחנו לא נכנעים לו בהכחשה ותופסים את האבסורדיות שלו.

לא הבנתי מה אתה רוצה בשאלה השנייה, אשמח אם תנסח ברור יותר.
שואל השאלה:
השאלה השנייה שלי הייתה האם אלבר מתנגד לעיניין של מציאת מטרה בחיים ותכנונם או לא? ולמה?
ובנוגע לשאלה הראשונה השאלה שלי הייתה למה ההשלמה היא האופציה הנכונה ולא להתנגד אליה? בדגש חזק על הלמה. מה גורם להשלמה להיות הדבר הנכון לעשות?
^מטרה לחיים זה קביל, אבל לראות בהם כמשמעות זה דבר שגוי, זו כניעה לאבסורד. זו גם התשובה לשאלה הראשונה שלך, ברגע שאתה לא משלים באבסורד אתה לא מכיר בו, אתה מחפש היגיון מסויים באבסורד ומתכחש לו, וזו הכניעה לאבסורד, ר"ל שאתה לא מסוגל לעמוד מולו ונכנע. זאת הסיבה שרק השלמה איתו זו התנגדות לו, שכן רק בהשלמה אתה מסוגל להכיר בכך שהאבסורד אבסורדי.
שואל השאלה:
אני לא לוקח אותה כמשמעות אך איני מבין מה הגדרתו של משמעות כי עכשיו קראתי עד עמוד 81 והוא אומר שם שאנו צריכים לרצות כמות מאשר איכות (בשנות החיים) אך לאחר מכן אומר שזהו רק מזל ושעם הכמות תבוא גם האיכות ובכך אומר שהאיכות אכן יותר חשובה... יכול להיות שהבנתי בפרק זה אינה נכונה אך לכן אני שואל.
תודה רבה לעונים!