מי לדעתכם צודק בוויכוח?

ההורים שלי גרושים, ולפעמים קורה שאבא שלי יכול להגיע רק ביום שלישי.
יש לי שיעורים פרטיים באנגלית בימי שני, ובגלל שבאופן חד פעמי לא יכולתי ביום שני העברתי ליום שלישי וכשהעברתי את זה הוא לא אמר לי שהשבוע הוא יכול לבוא רק ביום שלישי.
אחרי שבקעתי את השיעור אבא שלי אמר שהוא יבוא בשלישי והודעתי לו שיש לי שיעור פרטי וציינתי את השעות.
אחרי שהוא הבין את השעות ואמר שיגיע אחרי שאלתי אם יוכל לקחת אותי ישר מהשיעור וענה שכן.
היום הגיע יום שלישי, אבא שלי אסף אותי מהשיעור ומאותו הרגע אמר לי כמה שאני לא בסדר שאני קובעת דברים ביום היחיד שהוא פוגש אותי בשבוע.
זה לא שקבעתי עם חברים ואמרתי לו שעה מסויימת שיצטרך להחזיר אותי וזה גם לא משהו שחוזר על עצמו, בסך הכל העברתי שיעור פרטי והודעתי לו מראש אפילו שהוא לא הודיע לי מראש שהוא יוכל לבוא רק בשלישי.
אני לא מבינה למה הוא כעס עליי כל כל, ובגלל שאני יודעת לשמור על קור רוח לא הגבתי בעצבים כי מה שהוא אמר לא ממש מצא בי עניין כי אני לא רואה שום הגיון בדברים שלו.
בסך הכל שעה של שיעור פרטי שהוא במילא בדרך כלל מגיע בשעה שהשיעור נגמר.
הסיבה שאני שואלת אתכם בכלל מי לדעתכם צודק היא שאחותי דווקא חושבת שזה לא בסדר כי לא נתתי לו חיבוק ונשיקה כשנכנסתי לאוטו וגם כשיצאתי, וגם ישבנו כל המשפחה לארוחה ככה שהוא שילם עליי על ארוחת צהריים וכביכול לא אמרתי תודה על זה.
אני לא ממש מבינה על מה בדיוק אני מודה כי זה מה שהוא עושה תמיד, יושב איתנו לאכול (בניגוד ללכעוס עליי ולרדת עליי כשכל המשפחה שלי ברכב ולצפות שאשתוק לכל מה שהוא אומר ועל כל תשובה שעניתי לגמרי בקור רוח הוא אמר שאני חוצפנית שאני עונה לו וזה לא שקיללתי או דיברתי לא לעניין)
אתם רואים הגיון במה שאחותי אומרת? או שאתם חושבים שאני הצודקת? ומצטערת על החפירה אתם לא חייבים זה רק למשועממים(: