הגיוני שאני ממש רוצה להיכנס לקשר זוגי אך בה בעת אני ממש לא רוצה? (בן 17)המשך

אני ממש רוצה להרגיש נאהב ולהיות מאוהב ולחלוק רגעים יפים עם מישהי שאני חשוב לה והיא לי.
אני פשוט יודע שאם אכנס לקשר זוגי אני אהיה איתה 24/7 ולא אוכל באמת להשקיע בעצמי וזה גם יפריע לי להתפתח כי יש לי "תחום עיניין" חדש בחיים שאני צריך להשקיע בו על חשבון דברים אחרים, או שפשוט אני לא אתייחס אל הקשר הזה ואקח אותו כמובן מאליו ואז אחרי שבוע ימאס לי

זה ממש אוכל אותי כי אני ממש רוצה , אני גם תמיד אומר שקשר אמיתי מתחיל רק מגיל 20 פלוס ,שאתה מבין מה אתה רוצה מהחיים שלך ומה שקורה בגילאי 16-17 זה סתם חארטא כדי להגיד שאתה חלק מהנורמה
הקטע הוא שכן יש רגשות בגיל הזה וזה נורמאלי להתאהב פשוט הסיכוי שבאמת יקרה משהו ארוך שיוביל לחתונה הוא אפסי(עזבו אתכם ממקרים מיוחדים אני מדבר על הרוב המוחלט).


לסיכום, אני בן 17 עולה לכיתה יב ואני רוצה קשר זוגי ולא רוצה קשר זוגי, אני מתוסבך ולא יודע מה לעשות .
(זה כזה דפוק שאני מרגיש ויודע מה נכון לי ועדיין אני רוצה את מה שלא נכון לעצמי, אני כותב את זה כי אני רוצה להיכנס לזה אבל לא באמת רוצה תעזרו לי)