4 תשובות
אחותי, אין שום ייאוש בעולם כלל", שאדם יודע שכל מאורותיו הם לטובתו זו היא הבחינה היא כמעין העולם הבא", את צריכה זריקת שיעור אצל הרב שלום ארוש, תכנסי תשמעי את לא תתאכזבי, מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!
הרווקנ
את צריכה לקחת אחריות על חייך ולהחליט להיות שמחה וכל השאר כבר יסתדר לפי מה שהחלטת. דברי איתי
בתקווה שהמצב השתפר מאז, (11 שעות), ואם לא-את חייבת לתת לזה מקום, יש ימים כאלה, שמושפעים מ"כלום" פשוט נאחס.
לכולנו יש ולאחרים, יותר. אם את מה"אחרים" (אלה שנוטים לעצבות ודכאון חלילה) אז זה לא חדש לך, וכדאי לטפל בשורש הבעיה. (או שאת טיפוס הלוקח ללב הכל ונוטה לרגשנות)
ואם זה פתאום, ולא קורה בד"כ, אז ראשית עליך להתנחם. ושנית, כפי שאמרתי לך, אל תלחמי בזה, בחיים יש שחור ולבן -אך גם צבעים אחרים.
ומעבר לכך, גם שינויים הורמונליים, או מקרה לא פתור שנדחה ונדחה, או פחד מודע ממשהו או לא מודע וכיוב'.
אם אוכל לעזור במשהו ספיציפי, או את רוצה לנקוב בשם הגורם, אם ידוע לך, אשמח לסייע.
יש ימים כאלה. אם זה בתוך שבוע זה בסדר, מותר. אם לא, ובעצם בכל מקרה תחשבי מה הסיבה להרגשה, ותדברי על זה עם חברים או מישהו שאת סומכת עליו.
תעשי דברים שאת אוהבת. להשתגע עם מוזיקה בפוול ווליום, לצאת לגלידה, לים, סתם לסיבוב בטסע/בעיר. כל דבר לא שיגרתי, תפנקי את עצמך וקחי את זה בתור "נחמה" שסוגרת את הסיפור.
אני נגיד אחרי איזה בגרות גרועה, הלכתי, אכלתי פיצה וחזרתי הרבה יותר טוב